ברכת האילנות – מתי מברכים ועל אילו עצים?

המקור

הגמרא (ברכות מג ע״ב) אומרת: ״היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח – אומר ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם״. השולחן ערוך (או״ח רכו, א) פוסק כך, ומוסיף שאין מברכים אלא פעם אחת בשנה.

מתי

הזמן העיקרי הוא חודש ניסן, שבו העצים מלבלבים בארץ ישראל. מי שלא בירך בניסן – לפי המשנה ברורה יכול לברך באייר כל זמן שהעצים בפריחה, ויש שהחמירו. השולחן ערוך שם כותב שאם איחר עד שגדלו הפירות – לא יברך עוד. בחצי הכדור הדרומי, שבו האביב בתשרי, נחלקו הפוסקים אם לברך בזמן הפריחה שם.

על אילו עצים

רק על עצי פרי שפורחים – לא על עצי סרק ולא על פרחים. נוהגים לחפש לפחות שני עצים, כלשון הברכה ״אילנות״, ויש שמקפידים שיהיו משני מינים. רבים יוצאים לברך בבוסתן או בגינה מחוץ לעיר.

בשבת

רבים מן הפוסקים כתבו להימנע מלברך ברכת האילנות בשבת, שמא יבוא לתלוש פרח או ענף. ויש מן המקובלים שהוסיפו טעם על פי הסוד. לכן מקובל לברך ביום חול.

נשים

נשים מברכות ברכת האילנות, כמו שאר ברכות השבח, ורבות נוהגות לצאת לברך עם המשפחה.

מנהג

יש שנוהגים לומר לפני הברכה או אחריה פרקי תהילים ותפילות, ויש שנותנים צדקה. מנהגים אלה נמצאים בסידורים רבים. הרמב״ם מביא את הברכה בהלכות ברכות פרק י, והקיצור בסימן ס.