מה מברכים על ליקוי חמה או ליקוי ירח?

אין ברכה

בניגוד לברקים, רעמים, קשת וים – שעליהם תיקנו חז״ל ברכות שבח (או״ח רכז ורכט) – על ליקוי חמה או ירח לא נזכרה ברכה בגמרא ובשולחן ערוך. הפוסקים הסבירו שלא תיקנו ברכה על דבר שחז״ל ראו בו סימן של דין.

״סימן רע לעולם״

הגמרא (סוכה כט ע״א) מביאה ברייתא: ״בזמן שהחמה לוקה – סימן רע לכל העולם כולו. משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו והניח פנס לפניהם, כעס עליהם ואמר לעבדו: טול פנס מפניהם והושיבם בחושך״. ועוד שם: ״בזמן שמאורות לוקין – סימן רע לשונאיהם של ישראל״ (לשון נקייה).

״ומאותותיהם אל תחתו״

באותו מקום הגמרא מוסיפה: ״בזמן שישראל עושין רצונו של מקום – אין מתיראין מכל אלו, שנאמר ׳כה אמר ה׳: אל דרך הגוים אל תלמדו, ומאותות השמים אל תחתו, כי יחתו הגוים מהמה׳״. כלומר, הליקוי אינו גזירה בלתי הפיכה, אלא קריאה להתבוננות – ומעשים טובים מבטלים את הסימן.

ידיעה מדעית

היום יודעים לחשב ליקויים מראש בדיוק, והיו מפרשים שדנו איך מתיישבת ידיעה זו עם דברי הגמרא. רבים הסבירו שאין סתירה: הקב״ה קבע את מסלולי המאורות מששת ימי בראשית, ובכל זאת הזמן שבו מתרחש הליקוי יכול להיות עת לחשבון נפש. הדיון כאן הוא באמונה ובמשמעות, לא בחישוב האסטרונומי.

מה עושים

מי שרואה ליקוי – אינו מברך, אבל יכול לנצל את הרגע לתפילה ולהרהור בתשובה, לתת צדקה, ולומר מזמורי תהלים. חשוב להזכיר: אין להסתכל ישירות בשמש בזמן ליקוי חמה בלי משקפי הגנה מתאימים, כי הדבר מסוכן לעיניים – ״ונשמרתם מאוד לנפשותיכם״.

ראו גם ברכה על רעידת אדמה וסערה.