מה מברכים על רעידת אדמה או רוח סערה?

המקור

המשנה בברכות מונה את התופעות שמברכים עליהן ״שכוחו וגבורתו מלא עולם״: זיקים, זוועות (רעידות אדמה), רעמים, רוחות וברקים. השולחן ערוך (או״ח רכז, א) פוסק: ״על הזיקים... ועל רעדת הארץ ועל הברקים ועל הרעמים ועל רוחות שנשבו בזעף – על כל אחד מאלו אומר: ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם עושה מעשה בראשית, ואם ירצה יאמר: ברוך... שכחו וגבורתו מלא עולם״.

איזו ברכה

לפי השולחן ערוך אפשר לבחור בין שתי הברכות. המנהג הנפוץ הוא לברך על ברקים ״עושה מעשה בראשית״ ועל רעמים ״שכוחו וגבורתו מלא עולם״, כי הרעם ממחיש את גבורת ה׳. על רעידת אדמה ועל רוח סערה – רבים נוהגים לברך ״עושה מעשה בראשית״, ויש שמברכים ״שכוחו וגבורתו״. בכל אחת מהן יוצאים ידי חובה.

רוח ״בזעף״

הברכה על רוח אינה על כל רוח חזקה. הלשון ״שנשבו בזעף״ מתארת סערה חריגה, שאינה רגילה באותו מקום ובאותה עונה – רוח שעוקרת עצים או מעיפה חפצים כבדים. ביום רגיל של רוח חזקה בחורף – אין מברכים. במקרה של ספק – מברכים בלי שם ומלכות.

רעידת אדמה

מברכים רק כשמרגישים ברעידה בעצמו. מי ששמע עליה בחדשות, או שלא הרגיש בה – אינו מברך. אם הרגיש כמה רעידות באותו יום – יש פוסקים שכתבו שאינו חוזר ומברך כל עוד לא עבר זמן רב, ויש פרטים בזה. מברכים מיד, ״תוך כדי דיבור״ אחרי ההרגשה, כמו בברקים ורעמים (רכז, ג).

בשעת סכנה

כשיש סכנה ממשית – קודם דואגים לבטיחות, ואחר כך מברכים אם עדיין בתוך הזמן. ראו גם ברכה על ברק ורעם.