שאלות ותשובות · ברכות · ברכות הראייה
ממתין לבדיקה רבניתעודכן:
מה מברכים כשרואים את הכותל בפעם הראשונה?
על מקום המקדש בחורבנו אין ברכה של שבח, אלא אומרים ״בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך בו אבותינו היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה״ וקורעים את הבגד, לפי השולחן ערוך. מי שרואה את הכותל אחרי שלושים יום שלא ראה – נוהג בזה. בפרטי הקריעה בזמננו יש דעות, וכדאי לשאול.
שאלות דומות שנשאלות: ברכה בכותל · קריעה על הכותל · מה אומרים כשרואים את מקום המקדש
אבלות על החורבן
השולחן ערוך (או״ח תקסא, א) פוסק שהרואה את ערי יהודה בחורבנן אומר ״ערי קדשך היו מדבר״ וקורע. ובסעיף ב (תקסא, ב): ״הרואה את ירושלים בחורבנה אומר ציון היתה מדבר שממה, וקורע. וכשרואה בית המקדש אומר: בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך בו אבותינו היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה, וקורע״.
הכותל
הכותל המערבי הוא שריד מן המקום שסביב המקדש, ומי שמגיע אליו רואה את הר הבית בחורבנו. לכן רבים נוהגים לקרוע כשרואים לראשונה את מקום המקדש – בדרך כלל ברחבת הכותל. הקריעה היא בבגד העליון, טפח, ביד, בצד שמאל.
בזמננו
כיון שירושלים בנויה ובידי ישראל, רבים מן הפוסקים כתבו שעל העיר עצמה אין קורעים, אבל על מקום המקדש – קורעים. יש שהקלו גם בזה, ויש שכתבו שמי שבא בתוך שלושים יום מראייתו הקודמת – אינו קורע. כמו כן יש דיון אם קורעים בשבת ובימים שאין אומרים בהם תחנון – לא קורעים.
תפילה
מלבד הקריעה, נהוג לומר פרקי תהילים ולהתפלל לבניין המקדש במהרה.
מקורות – המקור בפנים
- שולחן ערוך או״ח תקסא, א
הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר ערי קדשך היו מדבר וקורע:
לעיון במקור המלא ← - שולחן ערוך או״ח תקסא, ב
הרואה את ירושלים בחרבנה אומר ציון היתה מדבר שממה וקורע וכשרואה בית המקדש אומר בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך בו אבותינו היתה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה וקורע ומהיכן חייב לקרוע מן הצופים ואח"כ כשיראה המקדש קורע קרע אחר …
לעיון במקור המלא ← - משנה ברורה או״ח תקסא
(א) ערי יהודה - ולא ערי ישראל. דלא חשיבי כ"כ: (ב) בחורבנן - אפילו יושבין בהן ישראל כיון שהישמעאלים מושלים עליהם מקרי בחורבנן: (ג) כשמגיע סמוך להם כמו וכו' - דרחוק יותר לא חשיבה ראיה כמו להלן ולפי מה שביארנו …
לעיון במקור המלא ←
להרחבה באתר
המשך לקרוא
השאלה הבאה · ברכות
מה מברכים כשרואים חבר שלא ראו הרבה זמן?
לפי השולחן ערוך, הרואה חבר אהוב אחרי שלושים יום מברך ״שהחיינו״, ואחרי שנים עשר חודש – ״ברוך מחיה המתים״, והוא שחביב עליו מאוד ושמח בראייתו. בפועל רבים נוהגים לברך בלי שם ומלכות, כי קשה לקבוע שיעור ״חביב מאוד״.
לקריאה
מה מברכים על רעמים וברקים?
מה מברכים כשרואים אדם עם מום או נכות?
מה מברכים כשרואים מלך או ראש מדינה?
מה מברכים על רעידת אדמה או רוח סערה?
שאלות נוספות בנושא ברכות הראייה ←·כל השאלות בברכות ←·כל הנושאים