מה מברכים כשרואים חבר שלא ראו הרבה זמן?

הדין

השולחן ערוך (או״ח רכה, א) פוסק: ״הרואה את חבירו לאחר שלשים יום אומר שהחיינו, ואחר י״ב חודש מברך מחיה מתים, והוא שחביב עליו הרבה ושמח בראייתו״. הטעם: השמחה בראיית אדם אהוב שלא ראו זמן רב.

תנאים

צריך שהחבר יהיה חביב מאוד, ושישמח בראייתו שמחה של ממש. ובסעיף ב (רכה, ב) – מי שלא ראה את חבירו מעולם, אלא התכתב עמו – אינו מברך על ראייתו. גם שיחת וידאו או טלפון בתקופה שבינתיים – יש פוסקים שכתבו שהן מפחיתות את החידוש.

בפועל

רבים מן הפוסקים כתבו שכיון שקשה לדעת מתי החביבות גדולה כל כך, וכיון שבזמננו יש קשר בטלפון – ראוי לברך בלי שם ומלכות, או לברך ״שהחיינו״ על פרי חדש או בגד חדש ולכוון גם על החבר. וכשמדובר בהורים, בילדים או בבן זוג שחזרו ממרחק – יש יותר מקום לברך.

לא שואלים

זו ברכה של שמחה ואינה חובה במובן שמחייב לחפש אותה. מי שמסופק – לא יברך בשם.