מה מברכים על רעמים וברקים?

שתי ברכות

המשנה (ברכות ט, ב) אומרת: ״על הזיקין ועל הזוועות ועל הברקים ועל הרעמים ועל הרוחות אומר: ברוך שכוחו וגבורתו מלא עולם״. השולחן ערוך (או״ח רכז, א) פוסק שעל כל אלה – כוכב שביט, רעידת אדמה, ברקים, רעמים ורוחות סערה – אפשר לברך ״עושה מעשה בראשית״, ואם ירצה ״שכוחו וגבורתו מלא עולם״.

המנהג

על פי האחרונים נהגו לחלק: על הברק – ״עושה מעשה בראשית״, כי הוא מראה של בריאה; ועל הרעם – ״שכוחו וגבורתו מלא עולם״, כי שומעים בו את הכוח. מי שראה ברק ושמע רעם כמעט בבת אחת – מברך ״עושה מעשה בראשית״ ופוטר את שניהם, ויש שמברכים ״שכוחו וגבורתו״ על שניהם.

כמה פעמים

השולחן ערוך (רכז, ב) כותב שכל זמן שלא נתפזרו העבים – פוטר את עצמו בברכה אחת. כלומר, מברכים על הברק הראשון ועל הרעם הראשון, ולא על כל ברק נוסף באותה סערה. אם התבהרו השמיים והתחילה סערה חדשה – מברכים שוב.

מיד

מברכים מיד כשרואים או שומעים – בתוך כדי דיבור. מי ששמע רעם ולא בירך מיד, יחכה לרעם הבא. ומי שנמצא באמצע מקום שאינו נקי או באמצע התפילה – אינו מברך.

קשת בענן

על הקשת שבענן יש ברכה אחרת – ״זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו״ – והיא מובאת בשאלה נפרדת.