קיצור שולחן ערוך · סימן ס׳
דין ברכות הראיה
קיצור שולחן ערוך לרבי שלמה גנצפריד, סימן ס׳ · 15 סעיפים בניקוד
לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה
סעיף א׳
הָרוֹאֶה אִילָנֵי מַאֲכָל שֶׁמּוֹצִיאִין פֶּרַח, מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבִים לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם. וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶלָּא פַּעַם אַחַת בְּכָל שָׁנָה. וְאִם אֵחֵר מִלְּבָרֵךְ עַד שֶׁגָּדְלוּ הַפֵּרוֹת, לֹא יְבָרֵךְ עוֹד. יֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם לֹא בֵּרַךְ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁרָאָה אֶת הַפְּרָחִים, שׁוּב לֹא יְבָרֵךְ (מחה"ש סִימָן רכ"ו)
סעיף ב׳
עַל הַזִּיקִים, וְהוּא כּוֹכָב הַיּוֹרֶה כַּחֵץ בְּאֹרֶךְ הַשָּׁמַיִם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְנִמְשָׁךְ אוֹרוֹ כְּשֵׁבֶט, וְעַל הַכּוֹכָב שֶׁיֵּשׁ לוֹ זָנָב וְשֵׁבֶט שֶׁל אוֹרָה, וְעַל רְעִידַת הָאָרֶץ, וְעַל רוּחוֹת שֶׁנָּשְׁבוּ בְּזַעַף, וְעַל הַבְּרָקִים, עַל כָּל אַחַת מֵאֵלּוּ מְבָרֵךְ, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. (וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל הַזִּיקִים, כִּי אִם פַּעַם אַחַת בַּלַּיְלָה, אַף עַל פִּי שֶׁרָאָה עוֹד כּוֹכָב אַחֵר רָץ. וְעַל הַכּוֹכָב שֶׁיֵּשׁ לוֹ זָנָב, כֵּיוָן שֶׁבֵּרַךְ עָלָיו, אֵינוֹ מְבָרֵךְ עוֹד, אֶלָּא כְּשֶׁלֹּא רָאָהוּ עַד לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם). וְעַל הָרַעַם, אִם שָׁמְעוּ לְאַחַר שֶׁעָבַר הַבָּרָק מְבָרֵךְ, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם. וְאִם רָאָה אֶת הַבָּרָק וְשָׁמַע אֶת הָרַעַם בְּיַחַד, מְבָרֵךְ רַק בְּרָכָה אַחַת, עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית. וְכֵן אִם בֵּרַךְ עַל הַבָּרָק עושֵׁה מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וּבְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר לְהַבָּרָק נִשְׁמַע הָרַעַם, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו, כִּי נִפְטַר בַּבְּרָכָה שֶׁעַל הַבָּרָק. אֵין מְבָרְכִין עַל הַבָּרָק אוֹ עַל הָרַעַם אֶלָּא תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר. אֲבָל אִם הִפְסִיק יוֹתֵר, שׁוּב לֹא יְבָרֵךְ.
סעיף ג׳
כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְפַּזְּרוּ הֶעָבִים, נִפְטָר בִּבְרָכָה אֶחָת. נִתְפַּזְּרוּ הֶעָבִים וְהַשָּׁמַיִם נִזְדַּכְּכוּ בֵּין בָּרָק לְבָרָק וּבֵין רַעַם לְרַעַם, צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ. וְהַבְּרָקִים שֶׁנִּרְאִים בְּלֹא רַעַם אֶלָּא מֵחֲמַת הַחֹם, אֵינָם כִּבְרָקִים מַמָּשׁ וְאֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם.
סעיף ד׳
הָרוֹאֶה קֶשֶׁת, מְבָרֵךְ, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹכֵר הַבְּרִית וְנֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ. אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל הַרְבֵּה בַּקֶּשֶׁת (רכ"ט).
סעיף ה׳
עַל הַיַּמִּים וְעַל הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים הַמְפֻרְסָמִים בָּעוֹלָם מֵחֲמַת גָּבְהָם, מְבָרֵךְ עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית.
סעיף ו׳
הָרוֹאֶה חַמָּה בִּתְקוּפָתָהּ וְהִיא מִשְּׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים לִשְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, שֶׁתְּקוּפַת נִיסָן אָז בִּתְחִלַּת לֵיל רְבִיעִי, מְבָרְכִין בַּיוֹם הָרְבִיעִי בַּבֹּקֶר כְּשֶׁהִיא זוֹרַחַת, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית. וְקֹדֶם הַבְּרָכָה יֵשׁ לוֹמַר הַמִּזְמוֹר, הַלְלוּיָה, הַלְּלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם וְגוֹ', וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים הַבְּרָכָה, וְאַחַר כָּךְ אֵל אָדוֹן וְכוּ', עַד וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, וְאַחַר כָּךְ מִזְמוֹר הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וְגוֹ', וְאַחַר כָּךְ עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ וְקַדִּישׁ.
סעיף ז׳
לְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לְבָרֵךְ בַּבֹּקֶר מִיָּד בְּהַנֵּץ הַחַמָּה מִשּׁוּם דִּזְרִיזִין מַקְדִּימִין לְמִצְוֹת. וְטוֹב אִם אֶפְשָׁר לְבָרֵךְ בַּאֲסֵפַת עָם, מִשּׁוּם דִּבְרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ. (וְיֵשׁ לְהַכְרִיז בַּיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו לְמַעַן יֵדְעוּ לְהִתְאַסֵּף). אִם אִי אֶפְשָׁר לְהִתְאַסֵּף תֵּכֶף בַּבֹּקֶר אַל יִתְאַחֲרוּ בִּשְׁבִיל זֶה, אֶלָּא כָּל אֶחָד יְבָרֵךְ מִיָּד כְּשֶׁרוֹאֶה זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי עִנְיַן זְרִיזִין מַקְדִּימִין דָּחֵי לְעִנְיַן בְּרֹב עַם. וּבְדִיעֲבַד, אִם לֹא בֵּרַךְ בַּבֹּקֶר, יָכוֹל לְבָרֵךְ עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת שֶׁל הַיּוֹם, וּבִשְׁעַת הַדְּחַק עַד חֲצוֹת הַיּוֹם. וְלָכֵן אִם בַּבֹּקֶר יֵשׁ עֲנָנִים הַמְכַסִּים אוֹתָהּ, יַמְתִּין עַד קָרוֹב לַחֲצוֹת, אוּלַי תִּתְגַּלֶּה, וִיבָרֵךְ בְּשֵׁם וּמַלְכוּת. וְאִם לֹא נִתְגַלְתָה, יְבָרֵךְ בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת. (שְׁנַת קִדּוּשׁ הַחַמָּה הָיְתָה שְׁנַת תרכ"ט. וְתִהְיֶה אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בִּשְׁנַת תרנ"ז, תרפ"ה, תשי"ג, תשמ"א. יְהִי רָצוֹן שֶנִזְכֶּה לְאוֹר שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית) (רכ"ט).
סעיף ח׳
מִי שֶׁעָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֵס שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת הַמָּקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ שָׁם הַנֵּס מְבָרֵךְ, בָּרוךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן ס"א), וְגַם בְּנוֹ וּבֶן בְּנוֹ, אֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁנּוֹלְדוּ קֹדֶם שֶׁנַּעֲשָׂה הַנֵּס גַּם כֵּן מְבָרְכִין. כֵּיצַד מְבָרְכִין. בְּנוֹ מְבָרֵךְ, שֶׁעָשָׂה נֵס לְאָבִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה. וְאִם הֵם רַבִּים, אוֹמְרִים לְאָבִינוּ. בֶּן בְּנוֹ אוֹמֵר לַאֲבוֹתַי. וְאִם הֵם רַבִּים, אוֹמְרִים לַאֲבוֹתֵינוּ. וּמִי שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נִסִּים הַרְבֵּה, בְּהַגִּיעַ לְאֶחָד מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס, צָרִיךְ לְהַזְכִּיר כָּל שְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת, וְיִכְלוֹל כֻּלָּם בִּבְרָכָה אַחַת וְיֹאמַר, שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וּבְמָקוֹם פְּלוֹנִי. וְכֵן בָּנָיו מַזְכִּירִין כָּל שְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת (רי"ח).
סעיף ט׳
הָרוֹאֶה חָכָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה מִיִשְֹרָאֵל, מְבָרֵךְ, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁחָלַק מֵחָכְמָתוֹ לִירֵאָיו, (לְפִי שֶׁיִשְֹרָאֵל הֵם חֵלֶק אֱלֹהּ וּדְבֵקִים בּוֹ, לָכֵן אוֹמֵר שֶׁחָלַק) וְהָרוֹאֶה חָכָם גָּדוֹל בְּחָכְמַת הָעוֹלָם מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָּתַן מֵחָכְמָתוֹ לְבָשָׂר וָדָם.
סעיף י׳
הָרוֹאֶה מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם מְבָרֵךְ, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָּתַן מִכְּבוֹדוֹ לְבָשָׂר וָדָם. וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַמֶּלֶךְ מַמָּשׁ, אֶלָּא שֶׁהוּא רוֹאֶה בִּכְבוֹדוֹ וְיוֹדֵע בְּבֵרוּר שֶׁהַמֶּלֶךְ הוּא שָׁם, יָכוֹל לְבָרֵךְ בְּרָכָה זוֹ. וְסוּמָא יְבָרֵךְ בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת. וּמִצְוָה לְהִשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹת בִּכְבוֹד מְלָכִים. וְאִם רָאָה אוֹתוֹ פַּעַם אַחַת, אַל יְבַטֵּל מִלִּמּוּדוֹ לִרְאֹוֹתוֹ, אֶלָּא אִם בָּא אַחַר כָּךְ בְּחַיִל יוֹתֵר וּבְכָבוֹד גָּדוֹל יוֹתֵר.
סעיף י״א
הָרוֹאֶה קִבְרֵי יִשְֹרָאֵל, מְבָרֵךְ, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶתְכֶם בַּדִּין וְכוּ', וְעַל קִבְרֵי עוֹבְדֵי כוֹכָבִים אוֹמֵר, בּושָׁה אִמְּכֶם מְאֹד, חָפְרָה יוֹלַדְתָּכֶם, הִנֵּה אַחֲרִית גּוֹיִם מִדְבַּר צִיָּה וַעֲרָבָה (ירמיהו נ יב).
סעיף י״ב
כָּל בִּרְכוֹת הָרְאִיָּה הַנִּזְכָּרוֹת, אִם חָזַר וְרָאָה אוֹתָם הַדְּבָרִים בְּעַצְמָם, אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ, אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה בֵּין רְאִיָּה לִרְאִיָּה שְׁלֹשִׁים יוֹם, דְּהַיְנוּ חוּץ מִיּוֹם הָרְאִיָּה הָרִאשׁוֹנָה וְחוּץ מִיּוֹם הָרְאִיָּה הַזֹּאת, יִהְיֶה שְׁלֹשִׁים יוֹם, אֲבָל אִם רוֹאֶה דָּבָר אַחֵר כָּזֶה שֶׁרָאָה אָז, כְּגוֹן מֶלֶךְ אַחֵר, וּקְבָרִים אֲחֵרִים וְכַדּוֹמֶה, חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ גַּם בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם (רכ"ד).
סעיף י״ג
הָרוֹאֶה כּושִׁי, וְגֵחוֹר, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא אָדֹם הַרְבֵּה. וְהַלַּוְקָן, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא לָבָן הַרְבֵּה, וְהַקִּפֵּחַ, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא אָרֹךְ וְדַק, וְהַנַּנָּס, וְהַדַּרְקוֹנָה, דְּהַיְנוּ מִי שֶׁהוּא מָלֵא יַבָּלוֹת. וּפְתוּי הָראֹשׁ, שֶׁכָּל שַׂעֲרוֹתָיו דְּבוּקוֹת זוֹ בָּזוֹ, וְאֶת הַפִּיל וְאֶת הַקּוֹף, מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם מְשַׁנֶּה הַבְּרִיּוֹת. וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶלָּא בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהַשִּׁנּוּי עָלָיו גָּדוֹל מְאֹד.
סעיף י״ד
הָרוֹאֶה אֶת הַחִגֵּר, וְאֶת הַקִּטֵּעַ, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּקְטְעוּ יָדָיו. וְאֶת הַסּוּמָא, וּמֻכֵּה שְׁחִין, וּבָהֳקָן, וְהוּא מִי שֶׁמְנֻמָּר בִּנְקֻדּוֹת לְבָנוֹת, אִם הֵם מִמְּעֵי אִמָּם, מְבָרֵךְ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתָם, מְשַׁנֶּה הַבְּרִיּוֹת. וְאִם נִשְׁתַּנּוּ אַחַר כָּךְ וְהוּא מְצַעֵר עֲלֵיהֶם, מְבָרֵךְ דַּיַּן הָאֱמֶת.
סעיף ט״ו
הָרוֹאֶה אִילָנוֹת טוֹבוֹת וּבְרִיּוֹת נָאוֹת, אֲפִלּוּ עוֹבֵד כּוֹכָבִים (שֶׁרָאָה אוֹתוֹ בִּרְאִיָּה בְּעָלְמָא, כִּי אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ), אוֹ בְּהֵמָה, מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁכָּכָה לוֹ בְּעוֹלָמוֹ. וְאֵין מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם אֶלָּא פַּעַם רִאשׁוֹנָה וְלֹא יוֹתֵר, לֹא עֲלֵיהֶם וְלֹא עַל אֲחֵרִים, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ נָאִים מֵהֶם (רכ"ה).
שאלות נפוצות
מה כתוב בקיצור שולחן ערוך סימן ס׳?
סימן ס׳ בקיצור שולחן ערוך: דין ברכות הראיה. יש בו 15 סעיפים, והוא פותח במילים ״הרואה אילני מאכל שמוציאין פרח מברך ברוך אתה״. הסימן מובא כאן במלואו, בניקוד.
האם אפשר לנהוג למעשה לפי מה שכתוב בקיצור שולחן ערוך?
לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). הקיצור נכתב לפי מנהגי אשכנז בדורו של המחבר, ובכמה עניינים נוהגים היום אחרת, ובפרט בני עדות המזרח, הנוהגים כפסקי מרן השולחן ערוך.
עוד: ספרי הלכה · שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך יומי
מקור הנוסח
- קיצור שולחן ערוך: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Shulchan Arukh – Torat Emet 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)