דלג לתוכן הראשי
כוונות

שאלות ותשובות · בין אדם לחברו · יחסים בעבודה

ממתין לבדיקה רבניתעודכן:

האם מותר לאחר בתשלום לעובד, למנקה או לבייביסיטר?

אסור. התורה מצווה לשלם לשכיר ביום שסיים את עבודתו: ״לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר״. מי שעבד ביום – משלמים לו עד סוף הלילה; מי שעבד בלילה – עד סוף היום שלמחרת. אם הוסכם מראש על מועד אחר, או שהעובד לא תבע – אין איסור.

המקור בתורה

התורה מזהירה פעמיים: ״לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר״ (ויקרא יט, יג), ו״ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש, כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו״ (דברים כד, טו). השולחן ערוך (חו״מ שלט, א) פוסק: ״מצווה לתת שכר שכיר בזמנו, ואם איחרו – עובר בלאו״.

מתי

הגמרא (בבא מציעא קיא ע״א) מבארת: שכיר יום – גובה כל הלילה שאחריו; שכיר לילה – גובה כל היום שאחריו. שכיר לשבוע או לחודש – משלמים בסוף התקופה, באותו יום או לילה.

למי זה חל

האיסור חל על כל עובד: מנקה, בייביסיטר, שיפוצניק, עובד יומי, מורה פרטי. וכן השכרת כלים ובעלי חיים. מי שהזמין שירות מאדם פרטי – צריך לשלם במועד. בעסקים ובתאגידים יש פרטים, כי התשלום נעשה לפי הסכם.

מתי אין איסור

האיסור חל רק כשהעובד תובע את שכרו. אם הוסכם מראש על תשלום חודשי, בהעברה בנקאית, או אחרי זמן מסוים – אין איסור. וכן אם אין למעסיק כסף באותו זמן – אינו עובר, אבל צריך להשתדל לשלם בהקדם. עובד שאינו יהודי – יש בו איסור עשה של ״ביומו תתן שכרו״, ויש פרטים בלאו.

הרוח

״כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו״ – העובד סומך על הכסף לפרנסתו. התורה מבקשת מן המעסיק לראות את העובד כאדם, ולא רק כספק שירות. לכן חז״ל אמרו שהכובש שכר שכיר כאילו נוטל את נפשו.

ראו גזל, עושק והשבת אבידה. הרמב״ם מביא את הדינים בהלכות שכירות פרק יא, והקיצור בסימן קפה.

מקורות – המקור בפנים

  • ויקרא יט, יג

    לאתעשק אתרעך ולא תגזל לאתלין פעלת שכיר אתך עדבקר לאתקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה לאתעשו עול במשפט לאתשא פנידל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך לאתלך רכיל בעמיך לא תעמד עלדם רעך אני …

    לעיון במקור המלא ←
  • דברים כד, טו

    ביומו תתן שכרו ולאתבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא אתנפשו ולאיקרא עליך אליהוה והיה בך חטא לאיומתו אבות עלבנים ובנים לאיומתו עלאבות איש בחטאו יומתו לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה וזכרת כי עבד …

    לעיון במקור המלא ←
  • גמרא בבא מציעא קיא ע״א

    וזה לפי שאין פעולתו אצלו היכי דמי אי דאמר להו שכרכם עלי שכרו עליו הוא דתניא השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חבירו נותן לו שכרו משלם וחוזר ונוטל מבעל הבית מה שההנה אותו לא צריכא דאמר להו שכרכם …

    לעיון במקור המלא ←
  • שולחן ערוך חו״מ שלט, א

    מצוה לתת שכר שכיר בזמנו ואם אחרו עובר בלאו אחד שכר אדם או בהמה או כלים אבל על שכר קרקע יש מי שאומר שאינו עובר

    לעיון במקור המלא ←
  • רמב״ם הלכות שכירות פרק יא

    מצות עשה לתן שכר השכיר בזמנו שנאמר "ביומו תתן שכרו" וגו'. ואם אחרו לאחר זמנו עובר בלא תעשה שנאמר "ולא תבוא עליו השמש". ואין לוקין עליו שהרי הוא חיב לשלם. אחד שכר האדם ואחד שכר הבהמה ואחד שכר הכלים חיב …

    לעיון במקור המלא ←
  • קיצור שולחן ערוך קפה

    השואל או השוכר בהמה או מטלטלין מחברו, אינו רשאי, לא להשאילם ולא להשכירם לאחר שלא מדעת בעלים. אפלו ספרים שיש מצוה בהשאלתן, אין אומרים, מן הסתם ניחא לבעלים שתעשה מצוה בממונם, כי שמא אין רצונם שיהא דבר שלהם ביד אחר …

    לעיון במקור המלא ←
האם התשובה עזרה לך?
שתפו את הדף:וואטסאפ

המשך לקרוא

השאלה הבאה · בין אדם לחברו

האם מותר לשאול מחיר בחנות כשלא מתכוונים לקנות?

המשנה מונה זאת בין דוגמאות של ״אונאת דברים״: לא ישאל אדם ״בכמה חפץ זה?״ כשאינו רוצה לקנות, משום שהוא מעורר אצל המוכר תקווה ומבזבז את זמנו. אבל מי ששוקל לקנות, משווה מחירים או אוסף מידע אמיתי – מותר לו לשאול.

לקריאה

שאלות נוספות בנושא יחסים בעבודה ←·כל השאלות בבין אדם לחברו ←·כל הנושאים