מה הקשר בין ראובן שהציל את יוסף לנר חנוכה? – פרשת וישב

ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אותו אל הבור הזה (לז כב)

הקשה מרן מאור ישראל רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א: הנה במדרש איתא על הפסוק: "הדודאים נתנו ריח" – זה ראובן שביקש להציל את יוסף, "ועל פתחינו כל מגדים" – זה נר חנוכה. ולכאורה מה הקשר בין שני עניינים אלו?

ונראה כי הנה איתא בגמרא (שבת כב.) דרש רבי נתן בר מניומי: נר של חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה – פסולה, כדין סוכה ומבוי, ועוד דרש רב נתן בר מניומי: מאי דכתיב: "והבור ריק אין בו מים", אבל נחשים ועקרבים יש בו, וגם כאן יש להבין מהו הקשר בין שני המאמרים הללו?

ונראה על פי מה שכתב הרמב"ן (וישב לז כג): שראובן שאמר שישליכו אותו לבור, לא ידע שיש שם נחשים ועקרבים, כי היה הבור עמוק, וזוהי הסמיכות לשני המאמרים – שכל הרחוק מן העין עשרים אמה, לא שלטא ביה עינא, ולכן ראובן לפי תומו רצה להצילו, ולכן אמר להם שישליכו אותו לבור הזה.

וזהו שאמר: "הדודאים נתנו ריח" – זה ראובן שביקש להציל את יוסף, ואם תאמר מה הצלה היא זו, הרי נחשים ועקרבים יש בו? [לזה אמר]: "ועל פתחינו כל מגדים" – זה נר חנוכה, שאם הוא למעלה מעשרים אמה – פסול, משום שלא שולט בו העין, ואף אצל ראובן כיון שהיה הבור עמוק יותר מעשרים אמה, לא ידע שיש שם נחשים ועקרבים. (מאור ישראל, דרושים עמ' קז)