המילה "תָּפַשׂ" בתורה

המילה "תפש" בתורה פירושה לאחוז ולתפוס דבר ביד, וגם לכבוש עיר או לתפוס אדם, והיא מופיעה לראשונה בתיאור יובל (בראשית ד, כא) ובסך הכול 8 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

תפש הוא אחיזה. מי שתופש דבר מחזיק בו בידו, ולפעמים מחזיק בו בכוח. הפועל מתאר מגע ישיר, כשהיד אוחזת בדבר ואינה מרפה ממנו.

תופש כינור ועוגב

ההופעה הראשונה מתארת אומנות: «וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל־תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב» (בראשית ד, כא). כאן התופש הוא המנגן שמחזיק בכלי.

אחיזה בבגד ובלוחות

בסיפור יוסף נאמר "ותתפשהו בבגדו", והוא עוזב את בגדו בידה ויוצא החוצה. ומשה מספר על הלוחות: «וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם מֵעַל שְׁתֵּי יָדָי וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם» (דברים ט, יז).

תפישה במלחמה

בדיני המצור נאמר: «כִּי־תָצוּר אֶל־עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא־תַשְׁחִית אֶת־עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר» (דברים כ, יט). גם "תופשי המלחמה" הם היוצאים לצבא, שמקבלים חלק מן המלקוח.

צורות ומילים מאותה משפחה

בתורה מופיעות צורות רבות: תופש, ותתפשהו, נתפשה, תופשי, ואתפוש, לתפשה, ותפשו ותפשה. כמעט כל הופעה באה בצורה אחרת.

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שאותה אחיזה ביד יכולה לשמש לבניין ולשירה, וגם לשבירה ולמלחמה. ובדיני המצור, גם כשרוצים לתפוש עיר, התורה מצווה שלא להשחית את עץ השדה.

מאת מערכת האתר.