המילה "שַׁבָּתוֹן" בתורה
11 מופעים · 10 פסוקים · שורש ש-ב-ת · גימטריה 758
המילה "שבתון" בתורה פירושה יום או שנה של מנוחה וקדושה, והיא מופיעה לראשונה בפרשת המן (שמות טז, כג) ובסך הכול 11 פעמים בתורה.
המשמעות הפשוטה
שבתון הוא זמן שבו שובתים ממלאכה. בהופעה הראשונה משה מודיע לעם במדבר על השבת:
«וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת־קֹדֶשׁ לַה׳ מָחָר אֵת אֲשֶׁר־תֹּאפוּ אֵפוּ וְאֵת אֲשֶׁר־תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ וְאֵת כָּל־הָעֹדֵף הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד־הַבֹּקֶר» (שמות טז, כג)
שבת שבתון
הצירוף "שבת שבתון" מתאר את יום השבת עצמו:
«שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא־קֹדֶשׁ כָּל־מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַה׳ בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם» (ויקרא כג, ג)
הוא מתאר גם את היום שבו "ועניתם את נפשתיכם", היום שבספר ויקרא טז.
במועדים
המילה מופיעה גם במועדים אחרים: ביום הראשון של החודש השביעי, "שבתון זכרון תרועה", וביום הראשון וביום השמיני של החג שבחודש השביעי, בעת אסיף התבואה:
«אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת־תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת־חַג־ה׳ שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן» (ויקרא כג, לט)
שבתון לארץ
גם הארץ יש לה שבתון. בשנה השביעית נאמר:
«וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה׳ שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר» (ויקרא כה, ד)
צורות ומילים מאותה משפחה
המילה מופיעה בתורה בצורה אחת בלבד, "שבתון", והיא קרובה למילה "שבת".
מבט מן הפסוקים
מן הפסוקים עולה שהשביתה בתורה איננה רק הפסקה מעבודה. היא "קדש לה׳", והיא חלה על האדם, על הזמן ואפילו על האדמה.
מאת מערכת האתר.
היכן היא מופיעה
שמות: 3ויקרא: 7
הפרשות שבהן היא מרובה: אמור (4) · בהר (2) · בשלח (1) · כי תשא (1) · ויקהל (1) · אחרי מות (1)
- שמות טז, כג
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת־קֹדֶשׁ לַיהוָה מָחָר אֵת אֲשֶׁר־תֹּאפוּ אֵפוּ וְאֵת אֲשֶׁר־תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ וְאֵת כָּל־הָעֹדֵף הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד־הַבֹּקֶר
- שמות לא, טו
שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַיהוָה כָּל־הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת
- שמות לה, ב
שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהוָה כָּל־הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת
- ויקרא טז, לא
שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם
- ויקרא כג, ג
שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא־קֹדֶשׁ כָּל־מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַיהוָה בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם
- ויקרא כג, כד
דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא־קֹדֶשׁ
- ויקרא כג, לב
שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד־עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם
- ויקרא כג, לט
אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת־תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת־חַג־יְהוָה שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן
- ויקרא כה, ד
וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר
- ויקרא כה, ה
אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת־עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ
מאמרים באתר על פסוקים עם המילה
- "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו שבת הוא לה' בכל מושבתיכם" (כ"ג, ג) - מסירות נפש של יהודי לשמירת שבת - סיפור · בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ · על ויקרא כג, ג
- "כל מלאכה לא תעשו..." (כ"ג, ג) - סיפור · בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ · על ויקרא כג, ג
מילים מאותה משפחה
ראו גם: שבת · שביעי · מועד · מלאכה · קדש
שאלות נפוצות
כמה פעמים מופיעה המילה "שבתון" בתורה?
בחמשה חומשי תורה המילה מופיעה 11 פעמים (כולל צורות עם אותיות שימוש), ב-10 פסוקים.
היכן מופיעה המילה "שבתון" לראשונה בתורה?
לראשונה בשמות טז, כג: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת־קֹדֶשׁ לַיהוָה מָחָר אֵת אֲשֶׁר־תֹּאפוּ אֵפוּ וְאֵת אֲשֶׁר־תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ וְאֵת כָּל־הָעֹדֵף הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד־הַבֹּקֶר".
מה הגימטריה של "שבתון"?
758 (במספר הרגיל).
הספירה לפי חלוקת המילים של Open Scriptures; ייתכנו הבדלים קטנים ממניין אחר. נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.