המילה "נֵתַח" בתורה

המילה "נתח" בתורה משמשת כשם עצם – חלק מגוף הקרבן – וכפועל שפירושו לחתוך את הבהמה לחלקיה; היא מופיעה לראשונה ב(שמות כט, יז), וסך הכול 12 פעמים בתורה.

שתי צורות

במילון מובחנים שם העצם "נתח", המופיע 8 פעמים, והפועל "נתח", המופיע 4 פעמים. לעתים קרובות שניהם באים יחד באותו פסוק, כמו בצירוף "ונתח אתה לנתחיה".

בציווי ובביצוע

ההופעה הראשונה היא בציווי על האיל: «וְאֶת־הָאַיִל תְּנַתֵּחַ לִנְתָחָיו וְרָחַצְתָּ קִרְבּוֹ וּכְרָעָיו וְנָתַתָּ עַל־נְתָחָיו וְעַל־רֹאשׁוֹ» (שמות כט, יז). ובביצוע, בספר ויקרא: «וְאֶת־הָאַיִל נִתַּח לִנְתָחָיו וַיַּקְטֵר מֹשֶׁה אֶת־הָרֹאשׁ וְאֶת־הַנְּתָחִים וְאֶת־הַפָּדֶר» (ויקרא ח, כ).

בפרשת העולה

בפרשת העולה חוזרים הדברים: «וְהִפְשִׁיט אֶת־הָעֹלָה וְנִתַּח אֹתָהּ לִנְתָחֶיהָ» (ויקרא א, ו). ואחר כך מתואר סידור הנתחים על המזבח: «וְעָרְכוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֵת הַנְּתָחִים אֶת־הָרֹאשׁ וְאֶת־הַפָּדֶר עַל־הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל־הַמִּזְבֵּחַ» (ויקרא א, ח).

בעולה מן הצאן

גם בעולה מן הצאן נאמרים הדברים בלשון דומה: «וְנִתַּח אֹתוֹ לִנְתָחָיו וְאֶת־רֹאשׁוֹ וְאֶת־פִּדְרוֹ וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אֹתָם עַל־הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל־הַמִּזְבֵּחַ» (ויקרא א, יב). שוב מופיעים יחד הפועל ושם העצם, ואחריהם עריכת הנתחים על העצים.

הנתחים מגיעים אל המזבח

בפסוק נוסף מתואר שהעולה הובאה "לנתחיה" (ויקרא ט, יג), כלומר כבר מחולקת לחלקיה, יחד עם הראש. הנתחים נזכרים כמעט תמיד לצד הראש והפדר.

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שהנתחים אינם מושלכים על המזבח בלי סדר: הם נערכים בסדר, יחד עם הראש והפדר, על העצים אשר על האש. הפעולה המעשית של החיתוך נעשית בתשומת לב ובסדר, כחלק מעבודת הקרבן, ואף הלשון חוזרת באותם צירופים בכל מקום, מן הציווי ועד הביצוע, ומפרשת העולה ועד עבודת הכהנים על המזבח.

מאת מערכת האתר.