שמות כט, יז

על נתחיו. עם נתחיו, מוסף על שאר הנתחים:

וְיָת דִכְרָא תְּפַלֵג לְאֵבָרוֹהִי וּתְחַלִיל גַּוֵהּ וּכְרָעוֹהִי וְתִתֵּן עַל אֵבָרוֹהִי וְעַל רֵישֵׁהּ:

וְיַת דִּכְרָא תַפְסִיג לְפִסְגוֹי וּתְחַלֵּיל בְּנֵי גַוָאָה וּכְרָעוֹי וּתְסַדֵּר עַל אֵיבָרוֹי וְעַל רֵישֵׁיהּ

וְיַת דִּיכְרָא תְפַסֵּק לְפִסְגוֹי וְתַשְׁזֵג בְּנֵי גַוָוהּ וְרִיגְלוֹי וְתִתֵּן עַל פִּסְגוֹי וְעַל רֵישֵׁיהּ:

ואת האיל. לא הזכיר על הפר שינתחנו. על כן כלו כאשר הוא נשרף. על כן לא הזכיר כרעיו:

ורחצת. בצווי:

ורחצת קרבו וכרעיו ונתת וגו׳. בזה היה שנוי במעשה ויבואר שם בס״ד:

ח לא מוסף על הנתחים דהא הקרב והכרעים גם כן מכלל נתחיו הם ומאמר עם נתחיו מורה שהקרב והכרעים אינן בכלל נתחים לכך כתב על שאר נתחים ואין להקשות מנא ליה לרש"י דעל עם דלמא על כמשמעו די"ל מדכתיב על נתחיו ועל ראשו וקשה ממה נפשך דאם הוא על נתחים איך הוא על ראשו ואם הוא על ראשו איך הוא על הנתחים לכן פירש עם וק"ל: