המילה "גִּבְעָה" בתורה

המילה "גבעה" בתורה פירושה הר נמוך או רמה, והיא מופיעה לראשונה בברכת יעקב ליוסף (בראשית מט, כו) ובסך הכול 6 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

גבעה היא מקום מוגבה בשטח, לרוב קטן מהר. בתורה היא באה לא פעם יחד עם ההרים.

גבעות עולם

בברכת יעקב נאמר: «בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל־בִּרְכֹת הוֹרַי עַד־תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם תִּהְיֶין לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו» (בראשית מט, כו). הגבעות מסמלות כאן דבר ותיק ויציב, וגם בברכת משה ליוסף נאמר "וממגד גבעות עולם".

ראש הגבעה

במלחמת עמלק אומר משה ליהושע: «וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר־לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל־רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי» (שמות יז, ט). והפסוק שאחריו מספר שמשה, אהרן וחור עלו "ראש הגבעה". מן הגבעה אפשר לראות את מה שקורה למטה.

ומגבעות אשורנו

בדברי בלעם נאמר: «כִּי־מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן־עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב» (במדבר כג, ט). מן הגבעה הוא משקיף על העם ורואה אותו "לבדד ישכן".

צורות ומילים מאותה משפחה

בתורה מופיעות הצורות הגבעה, גבעת, ומגבעות, הגבעות וגבעות. במשפחת המילה נמנים גביע, מגבעה וגבעל.

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שהגבעה היא מקום של מבט רחב: משה עומד עליה ומטה האלהים בידו, ובלעם רואה ממנה את ייחודו של העם.

מאת מערכת האתר.