רש"י על בראשית פרק כו

אל תרד מצרימה. שהיה דעתו לרדת מצרימה כמו שירד אביו בימי הרעב, אמר לו אל תרד מצרימה שאתה עולה תמימה, ואין חוצה לארץ כדאי לך:

האל. כמו האלה:

והתברכו בזרעך. אדם אומר לבנו יהא זרעך כזרעו של יצחק, וכן בכל המקרא וזה אב לכלן (להלן מח כ) בך יברך ישראל לאמר ישימך אלהים כאפרים וכמנשה, ואף לענין הקללה מצינו כן (במדבר ה כז) והיתה האשה לאלה, שהמקלל שונאו אומר תהא כפלונית, וכן (ישעיה סה טו) והנחתם שמכם לשבועה לבחירי, שהנשבע אומר אהא כפלוני אם עשיתי כך וכך:

שמע אברהם בקלי. כשנסיתי אותו:

וישמר משמרתי. גזרות להרחקה על אזהרות שבתורה, כגון שניות לעריות ושבות לשבת:

מצותי. דברים שאלו לא נכתבו ראויין הם להצטוות כגון גזל ושפיכות דמים:

חקותי. דברים שיצר הרע ואמות העולם משיבין עליהן כגון אכילת חזיר ולבישת שעטנז שאין טעם בדבר אלא גזרת המלך וחקותיו על עבדיו:

ותורתי. להביא תורה שבעל פה, הלכה למשה מסיני:

לאשתו. על אשתו, כמו (לעיל כ יג) אמרי לי אחי הוא:

כי ארכו. אמר מעתה אין לי לדאוג מאחר שלא אנסוה עד עכשיו, ולא נזהר להיות נשמר:

וישקף אבימלך וגו'. שראהו משמש מטתו:

אחד העם. המיחד בעם זה המלך:

והבאת עלינו אשם. אם שכב, כבר הבאת עלינו אשם:

בארץ ההיא. אף על פי שאינה חשובה כארץ ישראל עצמה, כארץ שבעה גוים:

בשנה ההיא. אף על פי שאינה כתקנה, שהיתה שנת רעבון:

בארץ ההיא בשנה ההיא. שניהם למה, לומר שהארץ קשה והשנה קשה:

מאה שערים. שאמדוה כמה ראויה לעשות ועשתה על אחת מאה ממה שאמדוה ורבותינו אמרו אומד זה למעשרות היה:

כי גדל מאד. שהיו אומרים זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך:

ועבדה רבה. פעלה רבה, בלשון לע"ז אובריינ"א [מכלול העבודות] עבודה משמע עבודה אחת, עבדה משמע פעלה רבה:

סתמום פלשתים. מפני שאמרו תקלה הם לנו מפני הגיסות הבאות עלינו טמונין פלשתאי לשון סתימה, ובלשון משנה (פסחים מב א) מטמטם את הלב:

בנחל גרר. רחוק מן העיר:

וישב ויחפר. הבארות אשר חפרו בימי אברהם אביו ופלשתים סתמום, מקדם שנסע יצחק מגרר חזר וחפרן:

עשק. ערעור:

כי התעשקו עמו. נתעשקו עמו עליה במריבה וערעור:

שטנה. נוישימונ"ט [נזק]:

ופרינו בארץ. כתרגומו ונפוש בארעא:

ואחזת מרעהו. כתרגומו וסיעת מרחמוהי, סיעת מאוהביו ויש פותרין מרעהו מ' מיסוד התבה, כמו (שופטים יד יא) שלשים מרעים דשמשון, כדי שתהיה תבת ואחזת דבוקה, אבל אין דרך ארץ לדבר על המלכות כן סיעת אוהביו, שאם כן כל סיעת אוהביו הוליך עמו ולא היה לו אלא סיעה אחת של אוהבים, לכן יש לפתרו כלשון הראשון. ואל תתמה על תי"ו של ואחזת ואף על פי שאין התבה סמוכה, יש דגמתה במקרא (תהלים ס יג) עזרת מצר, (ישעיה נא כא) ושכורת ולא מיין:

אחזת. לשון קבוצה ואגודה שנאחזין יחד:

ראו ראינו. ראה באביך ראינו בך:

תהי נא אלה בינותינו וגו'. האלה אשר בינותינו מימי אביך, תהי גם עתה בינינו וביניך:

לא נגענוך. כשאמרנו (לעיל פסוק טז) לך מעמנו:

אתה. גם אתה עשה עמנו כמו כן:

שבעה. על שם הברית:

בן ארבעים שנה. עשו היה נמשל לחזיר, שנאמר (תהלים פ יד) יכרסמנה חזיר מיער, החזיר הזה כשהוא שוכב פושט טלפיו לומר ראו שאני טהור, כך אלו [אלופי עשו] גוזלים וחומסים ומראים עצמם כשרים כל ארבעים שנה היה עשו צד נשים מתחת בעליהן ומענה אותם, כשהיה בן ארבעים אמר אבא בן ארבעים שנה נשא אשה, אף אני כן:

מרת רוח. לשון המראות רוח, כמו (דברים ט כד) ממרים הייתם כל מעשיהן היו לעצבון:

ליצחק ולרבקה. שהיו עובדות עבודה זרה: