רשב"ם על שמות פרק כ
רבי שמואל בן מאיר · 14 פסוקים בפרק עם פירוש · הפרק במקראות גדולות, עם כל המפרשים
שמות כ, גלֹא יִהְיֶה־לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל־פָּנָיַ
לא יהי וגו' - שאני לבדי הוצאתיך.
שמות כ, הלֹא־תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֺן אָבֹת עַל־בָּנִים עַל־שִׁלֵּשִׁים וְעַל־רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי
לשנאי - אם הבנים שונאי.
שמות כ, ווְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֺתָי
ועושה חסד לאלפים - לבנים שלשים רבעים חמשיים עשיריים מאות ואלפים בנים אלפים הם אלף דור. ולא קשו קראי אהדדי לפי הפשט, בכאן מדבר בבנים ובבני בנים וכל בנים דור אחד ובני בניהם דור שני והבנים של דור אחרון. אחרון של אלף קורים בנים, בנים אלפים, אבל במשנה תורה שאינו מזכיר לא בנים ולא שלשים ולא רבעים, דכתיב שם: וידעת כי ה' אלהיך הוא האלהים וגו' לאוהביו ולשומרי מצותיו לאלף דור ואותו אלף הוא בנים אלפים.
שמות כ, זלֹא תִשָּׂא אֶת־שֵׁם־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה אֵת אֲשֶׁר־יִשָּׂא אֶת־שְׁמוֹ לַשָּׁוְא
לא תשא וגו' - כל זה מכבודו של הקב"ה וגם שמירת שבת שאחריו. וגם כיבוד אב ואם שהוקש כבודם לכבוד של מקום, כדכתיב: כבד את ה' מהונך.
שמות כ, חזָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ
זכור את יום השבת - כל זכירה הכונה על ימים שעברו, כמו: זכור ימות עולם וגו' בהנחל עליון גוים. זכור את היום הזה. לעולם כי לשעבר ביום הזה יצאתם ממצרים. זכור אל תשכח את אשר הקצפת את ה' אלהיך במדבר. זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה. אף כאן זכור את יום השבת - של ששת ימי בראשית, כמו שמפרש והולך כי ששת ימים עשה ה' וגו' - כמ"ש כאן. ולפיכך נכתב כאן זכור, כדי לקדשו להיות שובת ממלאכה.
שמות כ, יאכִּי שֵׁשֶׁת־יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ אֶת־הַיָּם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל־כֵּן בֵּרַךְ יְהוָה אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ
על כן ברך ה' את יום השבת - כמו שפירשתי בבראשית. כי על כן - אשר ברך ה' את יום השבת - שבהגיע את יום השבת כבר ברא הקב"ה כל צרכי הבריות ומזונותם ונמצא השבת מבורך מכל טוב. ולכך ויקדשהו - לשבות בו לעדות, כמו ששבת הקב"ה שברא תחלה הכל ואח"כ שבת.
שמות כ, יגלֹא תִּרְצָח
לא תרצח - כל רציחה - הריגה בחנם היא בכל מקום. מות יומת הרוצח. הרצחת וגם ירשת. צדק ילין בה ועתה מרצחים. אבל הריגה ומיתה יש בחנם כמו: ויהרגהו דקין. ויש בדין כמו: והרגת את האשה. ומה שכתוב: אשר ירצח את רעהו בבלי דעת, לפי שמדבר בענין רוצח במזיד, לכך הוא אומר: ואם רציחה זו בבלי דעת פטור. זו תשובה שהשבתי לאפיקורסים והודו לי. ואף על פי שיש בספריהם אני אמית ואחיה בלשון לטי"ן של לא תרצח, הם לא דקדקו.
שמות כ, טולֹא תִּגְנֹב
רואים את הקולות - הברד והאבנים, כדכתיב: קולות אלהים וברד.
שמות כ, טזלֹא־תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר
ויאמרו אל משה - לאחר ששמעו עשרת הדברים.
דבר עתה עמנו - ואלמלא שאמרו כך, יש לומר שהיה אומר להם הקב"ה כל המצות מפיו.
שמות כ, יזלֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא־תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ
נסות - להוכיח אתכם.
שמות כ, כוַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָעָם אַל־תִּירָאוּ כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל־פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ
אלהי כסף ואלהי זהב - אפילו לזכרון שמים.
לא תעשו - שיש בהם טועים וסבורים שיש בהם ממש ואף על פי שצוה הקב"ה לעשות כרובים על הארון לשבתו. נעשה דוגמת כרובי כסא של מעלה ולא להשתחוות להם.
שמות כ, כאוַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל־הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר־שָׁם הָאֱלֹהִים
מזבח אדמה תעשה לי - לפי שהעובדי כוכבים היו עושים אשריהם על המזבחות. כדכתיב בגדעון: ואת האשרה אשר עליו תכרת וכתיב בזכר: בניהם מזבחותם ואשריהם וגו' לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח. לכך אומר הקב"ה: אפילו אם תעשה לי מזבח לא תעשהו אלא מאדמה שאין רגילים [לעשות] ציורים וצלמים כי אם מלאכה חלקה. ואף אם תרצה לעשות מזבח אבנים - אבנים שלימות תבנה את מזבח ה' אלהיך. מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל, ככתוב במשנה תורה.
שמות כ, כבוַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן־הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם
לא תבנה אתהן גזית - כי כשבונין אותם גזית בכלי ברזל רגילין המסתתים לעשות בהם ציורים וצלמים, כדכתיב בישעיה גבי צלמים: חרש ברזל מעצר ופעל בפחם ובמקבות יצרהו. יתארהו בשרד יעשהו במקצעות ובמחנה יתארהו.
שמות כ, כגלֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם
לא תעלה במעלות - לפיכך עשוי של אבנים משופע גבוה עשר וארכו של שלשים וגם מלח משליכים עליו, שלא יחליקו הכהנים בעלותם בו.
מקורות הנוסח של הפירושים
- רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Exodus – Rashbam on Torah -- Daat (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.