אבן עזרא על בראשית פרק לה

הסירו את אלהי הנכר. חלילה חלילה שישכב הנביא עם עובדת אלהי נכר. ופירושו תמצאנו בפרשת וילך משה:

והטהרו. שירחצו הגוף:

והחליפו שמלותיכם. מהמקום הזה נלמוד שחייב כל ישראל כאשר ילך להתפלל למקום קבוע להיות גופו נקי ומלבושיו נקיים:

דגשות תי"ו חתת. להתבלע התי"ו:

וטעם כי שם נגלו אליו האלהים. המלאכים כמו והנה מלאכי אלהים:

לא יקרא שמך עוד יעקב. לבדו כי גם ישראל:

פרה ורבה. ברכה כמעשה בראשית:

ויתכן להיות פי' ויצב. וכבר הציב בפעם הראשונה או עשה כן פעם שנית והראשון קרוב אלי:

ויסך עליה נסך. מים או יין. והטעם שרחץ אותה. ואחר כן יצק עליה שמן. ובבית אל שלם נדרו ונתן מעשר מהונו לכבוד השם למי שהיה בדור ראוי לקחתו:

כברת הארץ. יתכן להיות הכ"ף לדמות. ויהיה ברת מדת המלך ואין ריע לו במקרא:

בהקשותה. מהבנין הכבד הנוסף והטעם שהקשתה הלידה על נפשה. וכן ותקש רק הוא מהבנין הכבד הדגוש. וכמו ותכל להשקותו:

בן אוני. בן אבלי. וכן לחם אונים. לא אכלתי באוני:

קבורתה. וקברה שוים:

וילך ראובן. יפה פירשו רבותינו ז"ל וכסה קלון ערום:

אשר יולד לו בפדן ארם. עשתי עשר נולדו לו שם כי בנימין נולד בארץ כנען והכתוב כתב על הרוב. ורבים אראה לך עוד כמוהו:

ויגוע יצחק. וכאשר מת יצחק ונאסף אל עמיו קברו אותו עשו ויעקב כאשר נולדו ולמעלה אמר יצחק וישמעאל בעבור היות ישמעאל בן השפחה: