פרשת וישלח · בראשית פרק לה פסוק י
בראשית לה, י
וַיֹּאמֶר־לוֹ אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא־יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם־יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל׃
גימטריה של הפסוק כולו: 4,492 · 19 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק לה14 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · רמב"ן · אבן עזרא · ספורנו · רבנו בחיי · חזקוני · בכור שור · אור החיים · כלי יקר · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים
רש"י על בראשית לה, י
לא יקרא שמך עוד יעקב. לשון אדם הבא במארב ועקבה אלא לשון שר ונגיד:
תרגום אונקלוס לבראשית לה, י
וַאֲמַר לֵהּ יְיָ שְׁמָךְ יַעֲקֹב לָא יִתְקְרֵי שְׁמָךְ עוֹד יַעֲקֹב אֶלָהֵין יִשְׂרָאֵל יְהֵא שְׁמָךְ וּקְרָא יָת שְׁמֵהּ יִשְׂרָאֵל
תרגום יונתן לבראשית לה, י
וַאֲמַר לֵיהּ יְיָ עַד כְּדוּן הֲוָה שְׁמָךְ יַעֲקב לָא יִתְקְרֵי שְׁמָךְ תּוּב יַעֲקב אֱלָהֵן יִשְרָאֵל יְהֵי שְׁמָךְ וּקְרָא יַת שְׁמֵיהּ יִשְרָאֵל
רמב"ן על בראשית לה, י
שמך יעקב יאמר כי עתה עודך אתה נקרא יעקב אף על פי שהחליף שמך שרו של עשו כי הוא לא נשתלח לך להחליף את שמך אבל מעתה לא יקרא שמך יעקב כי אם ישראל יהיה שמך וזה טעם ויקרא את שמו ישראל או ירמוז שקרא את שמו ישראל מוסף על יעקב לא שיאסר להקרא יעקב:
אבן עזרא על בראשית לה, י
לא יקרא שמך עוד יעקב. לבדו כי גם ישראל:
ספורנו על בראשית לה, י
שמך יעקב. אני מקיים לך עתה זה השם שתהיה קיים אתה לבדך בעקב ובסוף כליון כל שאר האומות כאמרו כי אעשה כלה בכל הגוים ואתך לא אעשה כלה.
לא יקרא שמך עוד יעקב. וכאשר יתקיים ענין שם יעקב שתשאר בסוף אתה לבדך כאמרו הן עם לבדד ישכון אז לא יהיה ענין עוד לשם יעקב:
כי אם ישראל יהיה שמך. שתשתרר על כל פליטי האומות כאמרו וקרקר כל בני שת:
ויקרא את שמו ישראל. ברך אותו שיתחיל קצת ענין שם ישראל מעכשיו שיוכל נגד המתקוממים עליו גם בארץ לא לו כאמרם ז"ל כל מקום שהלכו נעשו שרים לאדוניהם:
רבנו בחיי על בראשית לה, י
שמך יעקב. כתב הרמב"ן ז"ל יאמר אע"פ שהחליף שמך שרו של עשו עודך אתה נקרא יעקב, שהרי לא נשתלח לך להחליף שמך, אבל מעתה לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך, וזהו שאמר ויקרא שמו ישראל עד כאן. ועל כן אמר הנביא (ישעיה מח) וישראל מקוראי.
ורבינו חננאל ז"ל פי' שקרא שמו ישראל מוסף על יעקב, כי מלת עוד פירושו בלבד. יאמר לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך, כלומר יעקב וישראל, וכמוהו (ירמיהו ג׳:ט״ז) לא יאמרו עוד ארון ברית ה', בלבד, כלומר לא יאמרו על ארון ברית ה' שהוא מקום השכינה בלבד, אלא אף ירושלים תהיה כולה מקום שכינתי, הוא שכתוב (ירמיהו ג׳:י״ז) בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה'. וזהו כי אם ישראל יהיה שמך, פעמים יעקב ופעמים ישראל. וזהו שאמר הנביא ע"ה (ישעיהו מ״ח:י״ב) שמע אלי יעקב וישראל מקוראי, וכתיב (ירמיהו מ״ו:כ״ז) ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל.
חזקוני על בראשית לה, י
שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב לבד כי שני שמות יהיו לך יעקב וישראל, שאם יעקר מכל וכל את יעקב שמך יאמרו, כי בשביל עוקבה נקרא שמך יעקב כדכתיב הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים, ויקראו שמך פעמים כך ופעמים כך אבל באברהם לא נאמר שמך אברם לפיכך הקורא לאברהם אברם עובר בעשה.
כי אם ישראל יהיה שמך לשון שררה כדכתיב כי שרית עם אלקים ונאה לך שם זה כי מלכים מחלציך יצאו. כאן פרש״י זהו שאול ואיש בושת וא״ת מהו ששנינו מפני מה נענש אבנר על שהשהה מלכות בית דוד שתי שנים ומחצה שהמליך איש בשת בן שאול ומה לו להענש על כך הלא גזירת הכתוב היא כמו שפרש״י אלא נענש על שכונתו לבייש את דוד כשישהה מלכותו.
בכור שור על בראשית לה, י
כי אם ישראל. יעקב שתי שמות היו לו ולכך נקרא על שניהם אבל אברהם לא היה לו רק שם אחד שנתקן להיות אברהם ולכך לא נקרא משם ואילך רק אברהם כמו שפי' בוירא אליו:
אור החיים על בראשית לה, י
לא יקרא שמך וגו׳ כי אם ישראל. צריך לדעת מה נשתנה יעקב מאברהם, כי הקורא לאברהם אברם עובר בעשה (ברכות יג.), אבל הקורא לישראל יעקב אינו עובר. והגם שרבותינו זכרונם לברכה (שם) אמרו כי יעקב אהדריה קרא, ולמה לא נלמד ממה דאהדריה ליעקב הגם שאמר בו ״לא יקרא״ ואהדריה כמו כן באברהם?
ואולי כי לצד ששנה ה׳ דברו הטוב האמור ביעקב מהאמור באברהם, במה שאמר ״שמך יעקב״, כי לא היה צריך לומר כן, כי מה חדש בזה באמרו ״שמך יעקב״? אלא ודאי שנתכון לומר שם קבוע הוא לך. אלא שצריך לדעת טעמו של הקב״ה למה באברהם הקפיד על אברם, ועל יעקב לא הקפיד. ויראה כי יש טעם נכון, והוא למה שקדם לנו כי שמות בני האדם הם שמות נפשותם, וה׳ שם שמות בארץ ודרשו ז״ל (ברכות ז.) וכו׳. והנה יעקב יהיה שם נפש שהיתה לו, ולזה הגם שנתוסף בו רוח אלהים הנקרא ישראל, לא מפני זה אבד הראשון, והרי ישנם לראשון גם שני ויכול הוא לקרא יעקב ואין ראוי שיעקר שמו הראשון לחלוטין. מה שאין כן אברהם, כי גם אחר שנוי שמו לעלוי לא נעקר שם הראשון, כי יש בכלל אברהם אברם, ולזה יצו האל לקרות לו בתמידות אברהם, ואין עקירה לראשון כי בכלל אברהם אברם. ואולי כי זה רמז הכתוב בדברי הימים (דברי הימים א׳ א:כו) ״אברם הוא אברהם״. וכפי זה אמרו לא יקרא שמך עוד וגו׳, פרוש לבד אלא גם ישראל. גם דיק באמרו ״לא יקרא שמך עוד״ ולא אמר ״לא יקרא עוד שמך״ כמו שאמר באברהם (בראשית יז:ה), והבן:
כלי יקר על בראשית לה, י
שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב. מדקאמר שמך יעקב משמע ששם יעקב ישאר במקומו ולא יעקר, ואח״כ אמר לא יקרא שמך עוד יעקב, אלא ודאי שבא לומר לא שיעקר שם יעקב אלא יהיה טפל כו', אבל אצל אברהם ארז״ל (ברכות יג:) כל הקורא לאברהם אברם עובר בלא תעשה, והיינו טעמא לפי שלא נאמר אצלו שמך אברם כמו שנאמר כאן שמך יעקב.
ועל צד הרמז, יש מקום אתי לפרש שני שמותיו של יעקב על שם שני הגאולות יען כי מצינו לרז״ל (שם יב:) לא שתעקר יצ״מ לגמרי אלא שזכירת נסי יצ״מ יהיו טפל, וזכרון נסים שלעתיד יהיו עיקר, וכן כאן אמרו (בר״ר עח ג) לא שיעקר שם יעקב לגמרי אלא יהיה טפל ושם ישראל עיקר, א״כ שניהם ענין אחד, וכן הוא אומר בגאולה אחרונה (ישעיה מ ד) והיה העקוב למישור. עקב נגזר מן שם יעקב, ומישור נגזר מן שם ישראל ישר אל, ולפי שנאמר (מיכה ז טו) כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, ש״מ שניסים שלעתיד לא יהיו גדולים מן ניסי מצרים, ולמה יהיו ניסי מצרים טפל, אלא לפי שבגאולה של מצרים לא היה זכותם מספיק להוציאם ביד רמה והוצרכו לילך בעקבה ורמיה, כי אמרו נלך לזבוח לה' אלהינו, וכל בורח הולך בחפזון, כמ״ש (שמות יב יא) ואכלתם אותו בחפזון, וגאולת בבל פשיטא שלא היתה גאולה שלימה כ״א פקידה בעלמא, וגם שם נאמר (ישעיה מח כ) צאו מבבל ברחו מכשדים.
אבל בגאולה אחרונה, אחר שנתמרק העון מכל וכל באורך גלות החל הזה, יספיק זכותם שיצאו ביד רמה במישור ולא בעקבה ולא בחפזון, כמ״ש (שם נב יד) כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון, זש״ה והיה העקוב למישור ומ״מ לא יעקר שם יעקב לגמרי, וכן לא תיעקר זכרון יצ״מ לגמרי, כדי שיזכרו שני הגאולות יחד וידעו ויכירו ההבדל שביניהם אשר גרם החטא, כי בלי ספק שהיו במצרים רעים וחטאים כמבואר בנבואת יחזקאל (יחזקאל כ ח) אשר מזה הצד ראוי שתהיה טפל, וכן שם יעקב לא נעקר לגמרי מזה הטעם ועוד שהגאולה משמשת שני גאולות, גאולת הגופות מן השעבוד והצרות, וגאולת הנפש מצד הענינים הרוחניות שנתנו לישראל, כהוראת שם יעקב וישראל, אחד חומרי, ואחד רוחני, כדאיתא ברבינו בחיי, ואע״פ שהרוחני עיקר מ״מ שם יעקב לא יעקר לגמרי, כי צריך האדם ליתן חלק לזה ולזה אבל שם אברם נעקר לגמרי, כי לעולם בכל הדורות הרי הוא אב המון גוים, כי גם אהלי אדום וישמעאל מיוצאי חלציו המה.
העמק דבר על בראשית לה, י
שמך יעקב. ודאי שמך יעקב. שמורה על הליכות הטבע כמ״ש בס׳ תולדת דלהכי אחז בעקב עשו. דאלו לפי הנהגה נסית לא הי׳ צריך לאחוז בעקב עשו כמו שאמר המלאך ליעקב לעיל ל״ב כ״ט לא יעקב יאמר עוד שמך וגו׳ וביארנו שאמר שלא הי׳ צריך לאחוז בעקב עשו כי שרית עם אלהים וגו׳. ואמר לו ה׳ דמכ״מ ודאי שמך יעקב הנך צריך לזה השם שלא הכל ראוים לנס ולהשתרר עם אלהים ועם אנשים. אבל לא יקרא וגו׳ כי אם ישראל יהיה שמך. לא יהי׳ נקרא שם יעקב לבדו כי גם ישראל יהי׳ שמך. ולכן אמר עוד הפעם שמך אשר הוא מיותר זה בשביל שני שמו׳ שבכל דור יהיו מ״מ אנשים שיהיו מוכשרים לנס וראוים להקרא ישראל כ״ז אמר לו על כלל אומה הישראלית. ועדיין איני יודע יעקב עצמו אם הוא ישראל אשר בו יתפאר במדת תפארת כמ״ש לעיל ל״ג כ׳ דבשביל זה נענש יעקב שקרא עצמו בזה השם ועתה ויקרא את שמו ישראל. שיהא הוא בעצמו נקרא ישראל באשר הוא איש המעלה:
מלבי"ם על בראשית לה, י
שמך יעקב. יעקב הוא שם הטבעי מצד הנהגתו הטבעיית, ושם ישראל הוא מצד ההנהגה הנסיית, שיחול עליו הענין האלהי עד שמפניו יגורו אלים ובני אלהים ישרתוהו, אמנם שם יעקב לא נעקר כי היה שם יהדות, ולפעמים יתנהג בדרך הטבע כי הנס אינו מתמיד, לא כן באברהם שנעקר השם הראשון כי גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, וע"כ אמר שמך יעקב ר"ל גם שם זה ישאר, אבל לא יקרא שמך עוד יעקב, ר"ל ששם יעקב לא יהיה שם העצמי המורה על מהותך, אבל באברהם אמר לא יקרא עוד את שמך אברם, הקדים מלת עוד והוסיף מלת את, ששם אברם לא יקרא בו עוד כלל, וע"כ הוסיף והיה שמך אברהם, ששלל שם אברם לגמרי, ולכן הקורא לאברהם אברם עובר בלאו, וגם שמלת כי אם ישמש לפעמים לתנאי שלא יקרא שמך יעקב רק בתנאי, אם ישראל יהיה שמך העקרי, אז יקרא גם שם יעקב, וכבר אמר לו המלאך זאת (למעלה לב כט), רק שם אמר לא יעקב יאמר עוד שמך, אינו שולל הקריאה רק האמירה, וה' הוסיף ששם ישראל יהי' השם שיקראו לו כמו שם העצם:
שפתי חכמים על בראשית לה, י
כ לשון וארב וקם עליו (דברים י"ט י"א):
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| וַיֹּאמֶר | אָמַר פועל | א-מ-ר | 257 |
| לוֹ | — | 36 | |
| אֱלֹהִים | — | 86 | |
| שִׁמְךָ | שֵׁם שם עצם | 360 | |
| יַעֲקֹב | יַעֲקֹב שם פרטי | 182 | |
| לֹא | לֹא תואר הפועל | 31 | |
| יִקָּרֵא | קָרָא פועל | ק-ר-א | 311 |
| שִׁמְךָ | שֵׁם שם עצם | 360 | |
| עוֹד | עוֹד תואר הפועל | ע-ו-ד | 80 |
| יַעֲקֹב | יַעֲקֹב שם פרטי | 182 | |
| כִּי | כִּי מילת חיבור | 30 | |
| אִם | אִם מילית | א-מ-ם | 41 |
| יִשְׂרָאֵל | יִשְׂרָאֵל שם פרטי | 541 | |
| יִהְיֶה | הָיָה פועל | ה-י-ה | 30 |
| שְׁמֶךָ | שֵׁם שם עצם | 360 | |
| וַיִּקְרָא | קָרָא פועל | ק-ר-א | 317 |
| אֶת | אֵת מילית | 401 | |
| שְׁמוֹ | שֵׁם שם עצם | 346 | |
| יִשְׂרָאֵל | יִשְׂרָאֵל שם פרטי | 541 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Genesis – אונקלוס בראשית (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Genesis – Targum Jonathan on Genesis (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רמב"ן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ramban on Genesis – On Your Way (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ספורנו: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Sforno on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, לייפציג, תרט"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אור החיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Or HaChaim on Genesis – Vocalized Edition (מקור) · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
- כלי יקר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kli Yakar on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Genesis – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Genesis – Malbim on Genesis -- Wikisource (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Genesis – Malbim, Vilna Romm, 1892. (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.