חזקוני על ויקרא פרק ד
רבי חזקיה בן מנוח · 14 פסוקים בפרק עם פירוש · הפרק במקראות גדולות, עם כל המפרשים
ויקרא ד, בדַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר נֶפֶשׁ כִּי־תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְוֺת יְהוָה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְעָשָׂה מֵאַחַת מֵהֵנָּה
כי תחטא בשגגה. על השגגה הוא מביא ואינו מביא על הזדון.
מאחת מהנה. מ״ם ראשונה יתרה והשניה מביאה ראשונה, דוגמא: כעם ככהן, כמוני כמוך, כשפחה כגבירתה, כעמי כעמך, כחשכה כאורה.
ויקרא ד, גאִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא פַּר בֶּן־בָּקָר תָּמִים לַיהוָה לְחַטָּאת
אם הכהן המשיח. לפי שהוא כהן גדול יביא פר שהוא גדול מכל הקרבים על המזבח.
יחטא לאשמת העם. להאשים את העם שהורה והתיר להם דבר האסור ומצינו שמוטל עליהם להורות כדכתיב יורו משפטיך ליעקב וגו'.
על חטאתו. בשביל חטאתו ודוגמא לכפר עליו, כי עליך הורגנו כל היום.
ויקרא ד, דוְהֵבִיא אֶת־הַפָּר אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי יְהוָה וְסָמַךְ אֶת־יָדוֹ עַל־רֹאשׁ הַפָּר וְשָׁחַט אֶת־הַפָּר לִפְנֵי יְהוָה
לפני ה' בצפון שהוא פנוי כנגד פתחו של היכל.
וסמך, ידו ואינו טעון נסכים ולא תנופה.
ויקרא ד, הוְלָקַח הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר וְהֵבִיא אֹתוֹ אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד
ולקח הכהן המשיח מדם נאמר כאן לקיחה ונאמר להלן לקיחה מה להלן לקיחה בכלי אף כאן לקיחה בכלי.
ויקרא ד, ווְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת־אֶצְבָּעוֹ בַּדָּם וְהִזָּה מִן־הַדָּם שֶׁבַע פְּעָמִים לִפְנֵי יְהוָה אֶת־פְּנֵי פָּרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ
וטבל, והזה. על כל הזיה טבילה.
אצבעו. נאמר כאן אצבעו ונאמר להלן אצבעו מה אצבעו האמור להלן הימנית המיומנת שבימין אף כאן כו'.
שבע פעמים. שיהא מונה שבע פעמים ולא אחת ושבע כדרך שמונה ביום הכפורים.
שבע פעמים. כמה עניני הקב״ה הולכים בשביעיות: שצ״ם חנכ״ל, שבעה ימים, שבעה רקיעים, שבעה ארצות, שבעה מדברות, שביעי בימים, ובחדשים, ובשנים, ובשמטות ויובלים, ובעולמים, שבע נרות, שבע מזבחות דבלעם, שבעה כבשי עולה, ועוד הרבה.
ויקרא ד, זוְנָתַן הַכֹּהֵן מִן־הַדָּם עַל־קַרְנוֹת מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר בְּאֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת כָּל־דַּם הַפָּר יִשְׁפֹּךְ אֶל־יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד
על קרנות מזבח קטרת הסמים לפני ה' ואין הכהן לפני ה׳ אלא עומד מן המזבח ולחוץ ומזה.
ויקרא ד, יכַּאֲשֶׁר יוּרַם מִשּׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִים וְהִקְטִירָם הַכֹּהֵן עַל מִזְבַּח הָעֹלָה
כאשר יורם וגו׳ פרש״י ובשחיטת קדשים מצריכו ללמוד הימנו שאין למדין למד מן הלמד בקדשים. פירוש צריך הכתוב לפרש הרמת אימורי פר כהן משיח כדי ללמוד ממנו הרמת אימורי פר העלם דבר של צבור כדכתיב לקמן לאלתר ועשה לפר העלם של צבור כאשר עשה לדם הפר החטאת של כהן משיח ואם לא פירש לך כאן הרמת אימורי פר כהן משיח איך יבוא מקרא של ועשה לפר וגו׳ ללמוד הרמת אימורי פר העלם דבר של צבור מן הרמת אמורי פר כהן משיח הרי הרמת אימורי פר כהן משיח עצמן צריכין להיותן למדין מהרמת אמורי שור שלמים ואין למדין למד מן הלמד בקדשים.
כאשר יורם משור זבח השלמים לשלמי צבור הקשתיו ללמד שמביא שלום כשלמי שור. ולא לשלמי כבש לדחות שבת וטומאה כשלמי צבור.
ויקרא ד, יאוְאֶת־עוֹר הַפָּר וְאֶת־כָּל־בְּשָׂרוֹ עַל־רֹאשׁוֹ וְעַל־כְּרָעָיו וְקִרְבּוֹ וּפִרְשׁוֹ
על ראשו ועל כרעיו עם ראשו ועם כרעיו.
וקרבו ופרשו מלמד שינתחנו בלא הפשט.
ויקרא ד, יבוְהוֹצִיא אֶת־כָּל־הַפָּר אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל־מָקוֹם טָהוֹר אֶל־שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן וְשָׂרַף אֹתוֹ עַל־עֵצִים בָּאֵשׁ עַל־שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן יִשָּׂרֵף
והוציא את כל הפר מלמד שמוציאו כלו כשהוא שלם יכול יוציאנו שלם וישרפנו שלם ת״ל ראשו וכרעיו מה ראשו וכרעיו האמור להלן ע״י נתוח אף כאן וכו'.
ויקרא ד, כבאֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל־מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהָיו אֲשֶׁר לֹא־תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם
אשר נשיא יחטא סרסהו נשיא אשר יחטא, דוגמא ואשר נתן כתר מלכות בראשו שפירושו וכתר מלכות אשר נתן בראשו.
ויקרא ד, כדוְסָמַךְ יָדוֹ עַל־רֹאשׁ הַשָּׂעִיר וְשָׁחַט אֹתוֹ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר־יִשְׁחַט אֶת־הָעֹלָה לִפְנֵי יְהוָה חַטָּאת הוּא
במקום אשר ישחט את העלה שלא לבייש מי שחטא ויהיו הרואים סבורים שהיא עולה.
ויקרא ד, כהוְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן עַל־קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת־דָּמוֹ יִשְׁפֹּךְ אֶל־יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה
קרנת מזבח העלה כהן משיח וצבור דמקרבי וחשיבי קמי קודשא בריך הוא דם כפרתן קרב לפנים על הפרכת ועל מזבח הזהב. וסרחונו דחק לשרוף חטאתו חוץ לשלש מחנות לפי גדלן ענשן. נשיא ויחיד דלא מקרבי ולא חשיבי כל כך דם כפרתם ואימורי חטאתם על מזבח החיצון והבשר נאכל.
ויקרא ד, כזוְאִם־נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְוֺת יְהוָה אֲשֶׁר לֹא־תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁם
ואשם שידע מעצמו.
ויקרא ד, כחאוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים תְּמִימָה נְקֵבָה עַל־חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא
או הודע אליו ע״י אחרים.
מקורות הנוסח של הפירושים
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.