"ולא יבאו לראות כבלע את הקודש" – כבוד בית הכנסת והתורה שאינה עולה למעלה, פרשת במדבר

ולא יבאו לראות כבלע את הקודש ומתו (ד כ)

ביאר מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א:

'בית הכנסת' ו'בית המדרש' הם בבחינת מקדש מעט בו שורה השכינה, וכבר אמרו רבותינו בגמרא: 'שאין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה בלבד'.

אולם פעמים שמחמת ההרגל נוהגים אנו במקדש מעט זה כבתוך שלנו, ומרשים לעצמנו לדבר בו דברים בטלים – ואף לזלזל האחד בשני וכדו'. אולם צריכים אנו לדעת שמעשים כאילו הם בבחינת 'כבלע את הקודש'...

ונביא על כך סיפור שסיפר רבינו באחת מדרשותיו בענין זה, ואלו הם דבריו:

באחד הימים נכנס 'הבעל שם טוב' לבית מדרש מסויים, והיו האנשים לומדים שם תורה בקול גדול, אך היו לומדים שלא בכבוד הראוי – זה מקנטר את זה, וזה מזלזל בזה...

כשנתבקש 'הבעל שם טוב' לשאת דברים בפניהם, פנה ואמר להם: 'רבותי, אני רואה שהבית מדרש הזה מלא וגדוש עד לגג.'...

לשמע דבריו, שמחו אותם האנשים, כי היו בטוחים שהוא נותן להם מחמאה ומשבח אותם ואת לימודם...

אך 'הבעל שם טוב' המשיך ואמר: 'דעו לכם, שאדם שלומד תורה כראוי לשם שמים, הרי שתורתו עולה לשמים לרצון, ועושה נחת רוח ליוצרו, אך התורה הנלמדת שלא לשם שמים, נשארת כאן ואינה עולה לרצון לפני ה''...

הבינו האנשים את הרמז, והחליטו לאלתר לשנות את מעשיהם לטובה. (משולחנו של מרן)