"ויראת מאלוקיך" וגם "וחי אחיך עמך" – הידור במצוות מול נתינת צדקה, פרשת בהר

ויראת מאלוקיך וחי אחיך עמך (כה לו)

הסביר מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א: ישנם אנשים שמתיימרים להיות יראי שמים, והם מהדרים במצוות כפי עושרם, ומפרישים מכספם כסף רב לקיום המצוות, קונים חנוכיה מפוארת מכסף טהור באלפי שקלים, פמוטים לשבת מזהב טהור, כל שנה קונים טלית חדשה, לשבת וחג קונים כל מיני מטעמים יקרים, בשר דגים ויינות משובחים ועוד כהנה וכהנה, ומקיימים בעצמם את דברי הפסוק "ויראת מאלוקיך".

אלא שבמה הדברים אמורים? אנשים אלא מקפידים רק במצוות ובמעשים טובים שהם בעצמם נהנים מהם, במצוות אלו הם מוכנים לפזר ממון רב בהרחבה יתירה, אולם בשעה שעומד עני על פתח ביתם ומבקש מהם צדקה, שם הם אדישים ונותנים מעט מן המעט, ודי להם בנתינת שקלים בודדים לצדקה.

ועל כן הכתוב בא ומזהיר אותם: "ויראת מאלוקיך", אך גם תשתדל שבאותה מידה תקיים גם: "וחי אחיך עמך"! ובזה יזכו לברכת טוב כי כל מעשיהם לכבוד ה' יתברך. (בכורי ראובן עמ' 501)