דלג לתוכן הראשי
כוונות

סיפורים · פרשת בהר

רבי שמעון בר יוחאי והמגיפה בעיר לוד – "הקב"ה גוזר ורבי שמעון מבטל"

מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה"

כשהגיע רבי שמעון ללוד וראה את המתים במגיפה, גזר שהמגיפה תבוטל ויצאה בת קול שרבי שמעון כאן. רבי מאיר אמר שמי יכול להשיג את שבחו אם לא מי שגדול כמשה – משה רבנו הוצרך למחתה ולקטורת, ואילו רבי שמעון ביטל במאמרו לבד.

סיפור

בעיר לוד פרצה מגיפה, ורבים מבני העיר מתו.

יום אחד הגיע רבי שמעון לעיר וסיפרו לו על מגיפת הדבר המשתוללת בה, המפילה חללים רבים, ושאלו אותו מה לעשות כדי לעצור בעד המגיפה.

קם רבי שמעון והלך בעיר, וראה אנשים מתים מוטלים ברחובותיה. נענה רבי שמעון ואמר:

כל זה קורה כאן בעת שהנני בעיר?! גוזר אני שהמגיפה תבוטל! מיד שמעו בת קול האומרת (אל מלאכי המשחית): צאו מכאן, כי הלוא רבי שמעון כאן! שהקדוש ברוך הוא גוזר, ורבי שמעון מבטל את הגזירה! היה שם רבי חנינא, אשר סיפר על כל מה שקרה לרבי מאיר. נענה רבי מאיר ואמר: מי יכול להשיג את שבחו של רבי שמעון, אם לא מי שהוא גדול כמשה! לאחר שקורח ועדתו נאבדו מתוך הקהל ובני ישראל התלוננו על משה ואהרון, יצא הקצף מלפני ה' והחל הנגף בעם – אמר משה לאהרן: "קח את המחתה... כי יצא הקצף מלפני ה' החל הנגף". לאחר מכאן נאמר "ויעמוד בין המתים ובין החיים ותעצר המגיפה" (במדבר יז).

משה רבינו היה צריך להטריח את עצמו לכל אלה – ואילו רבי שמעון ביטל במאמרו לבד כל מה שגזר הקב"ה!

מקורות

  • במדבר יז יא-יג
האם התשובה עזרה לך?
שתפו את הדף:וואטסאפ

כל התוכן על בהרלכל המאמרים