הכרת הטוב להורים – גם אחרי מאה שנה, פרשת בהעלותך

כאשר ישא האומן את היונק (יא יב)

באחד משיעריו לרבים, דיבר מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א: ועורר על חובת הכרת הטוב כלפי ההורים, וכך אמר: צריך כל אחד ואחד לזכור איך הוריו גידלו אותו, איך חינכו אותו, באיזו מסירות והשקעה טיפלו בו.

לפני ששים שנה היה עוני שאי אפשר לתאר, ובכל זאת הורינו סבלו את העוני, והיו שולחים אותנו ללמוד תורה, והרי אם היינו יוצאים קצת לעבוד, ודאי שזה היה עוזר להם בעול פרנסת הבית, אבל הם רצו שאנחנו נלמד תורה.

לכן כשאדם אומר קדיש על הוריו, ידע שאין זה בתורת חסד עבורם, אלא על פי הדין הם ראויים לקדישים הללו, הגאון רבי יוסף חיים – הבן איש חי זצ"ל בספרו רב פעלים (ח"ג יו"ד סי' לב) נשאל, כמה שנים אדם מחויב לעשות אזכרה להוריו, והשיב: אפילו אם הבנים יחיו מאה שנה עדיין צריכים לעשות אזכרה להוריהם. אסור להיות כפוי טובה, ובפרט כלפי ההורים אשר חסכו מלחמם בעבור ילדיהם, צריך להשיב להם כגמולם ולכבד אותם בעודם בחיים וגם לאחר מותם. (ע"פ מעדני המלך, ח"א עמ' כה-ו).