"חבורות פצע תמרוק ברע" – לומר "כפרת עוונות" על צער ועלבון

משלי

חבורות פצע תמרוק ברע ומכות חדרי בטן (כ ל)

לכל אדם, בכל גיל וכמעט בכל יום קורים דברים שגורמים לו צער. לאו דוקא צער גדול חס ושלום, אלא אפילו בדברים קטנים ומציקים.. כמו לפספס את האוטובוס, לא למצוא את המפתח של הבית או הרכב, להיתקע עם הרגל בשולחן וכד', וכאן ניתן לראות את ההבדל בין אדם שיש לו אמונה לאדם שאין לו.. מי שאין לו אמונה מתחיל לכעוס ולחפש את מי להאשים. אבל אדם שיש לו אמונה מוריד את הראש ואומר "כפרת עוונות".

כן, למי אין עוונות? והקב"ה רחום וחנון, במקום לשמור לאדם את החשבון לעולם הבא, הוא שולח לו יסורים בעולם הזה, שימרקו אותו וינקו את נשמתו, שתזכה לעולם שכולו טוב. וכך הוא פירוש הפסוק על פי דברי 'המצודות דוד': "חבורות פצע תמרוק ברע" החבורות והפצעים הם המזככים באיש רע להעביר ממנו עכירת העוון, כי באלה יקבל הגמול וילך העוון". "ומכות חדרי בטן" גם מכות בחדרי בטן יזככו העוון. ומה הם המכות שחודרות לתוך הבטן? ולמה נכתבו בנפרד מהפצעים?

אלא יש עוד סוג של מכות, מכאיבות מאוד. מה הן? הפגיעה מדיבור של אחרים. כשאדם מעליב את השני, עוקץ אותו. המילים הללו נכנסות לתוך חדרי בטנו של השני. כלפי חוץ הוא נראה בריא ושלם, אבל בתוך תוכו – הוא מפורק לחתיכות!! הוא פגוע ופצוע. ובאמת, צריך ללמד את האנשים להיזהר מאוד בכבוד השני, אבל כרגע אנו עוסקים ב'נפגע', מה אתה עושה אם פגעו בך? עקצו אותך? כאן עומדות בפניך שתי אפשרויות. או להחזיר מלחמה ולהראות לשני שאתה לא פרייאר.. או לשתוק ולומר בתוך הלב "כפרת עוונות" נו, נראה מי הגבור שמסוגל??... (5 דקות)