סיפור: "יש דין ויש דיין" – העשיר, השותף והבת שהתמוטטה (פרשת שלח)

באחת הקהילות החרדיות הגדולות באמריקה, התרחש מעשה שגרם לזעזוע בקרב כל מי שהדברים הגיעו לאוזניו. יש במעשה זה כדי ללמדנו את הידיעה הפשוטה, זו שכולנו 'יודעים' אותה אבל לפעמים לא בדיוק 'חיים אותה' – שיש דין ויש דיין, ואדם לא יכול לעשות בעולם הזה ככל העולה על רוחו.

מדובר באחד העשירים המפורסמים באותה קהילה, אדם אהוב ונחמד, שפיזר הון רב לצדקה ותמך בישיבות ובמוסדות תורה. כל מי שעבר ליד הוילה המפוארת שלו הרגיש 'קטנות מוחין' לא רק בגלל העושר המופלג, אלא גם ובעיקר בשל מעשי החסד שעשה במשך כל ימות השנה. זו גם הייתה הסיבה שהאיש היה אהוב על כל בני הקהילה המקומית.

והנה באחד הימים, בליל שבת נשמעו לפתע זעקות שבר מן הוילה. ובתוך זמן קצר הגיע למקום אמבולנס של 'הצלה'. כל השכונה הייתה כמרקחה, עד שהתברר שילדתו בת ה-11 התמוטטה לפתע, ללא כל סיבה, איבדה את הכרתה והובלה בדחיפות לבית הרפואה.

הרופאים ניסו לעוררה ולייצב את מצבה, אך לשווא. הילדה לא התעוררה ומצבה אף החמיר. הפלא העצום היה שלאחר כל הבדיקות המקיפות שעשו לה, לא נתגלה שום דבר, הממצאים הרפואיים היו תקינים לחלוטין. והתעלומה הייתה גדולה שבעתיים.

במשך חצי שנה נותרה הילדה במצבה הקשה, והמשפחה הפכה באחת מנשואת הערצה לנשואת רחמנות, שנאלצו לשבת ימים ולילות ליד מיטת בתם, ששכבה דום, ללא ניע.

כעבור מחצית השנה חל שיפור במצבה, ואט-אט היא שבה לאיתנה עד שהתרפאה. הדבר היה לפלא בעיני כל בני הקהילה, שהרגישו שהעשיר נענש על דבר-מה, אבל כמובן שאיש לא ידע על מה ולמה.

הרב נטע שלמה זילבר, החליט לברר את סיבת העניין. הוא פנה אל האבא ושאלו האם הוא יודע למה נחתה עליו הצרה הזו? למרבה הפלא, האב לא כיחש ולא הסתיר דבר. הוא ידע שבטעיו נגרמה לו עוגמת הנפש. וסיפר לרב זילבר על אירוע שהתרחש ב'ביזנס' שלו עם אחד משותפיו.

לאחר תקופה ארוכה שעבדו השניים יחדיו, התגלעה ביניהם מריבה ודרכיהם נפרדו. אבל שלא כמו מקרים אחרים, המריבה שלהם נמשכה גם לאחר הפרידה וניתוק הקשר המסחרי.

וסיפר העשיר: 'כאשר השותף שלי לשעבר רכש מוצר מסויים כדי למוכרו, רכשתי גם אני כמויות גדולות מהמוצר ההוא, והצעתיו למכירה במחירים מוזלים, מתחת למחיר הקרן, על מנת לשבור את השוק ולגרום לכך שהשותף שלי יפסיד...' ההתנצחות הזו נמשכה זמן רב, והמריבות ביניהם הפכו לאש של ממש.

'פעם הגיע יהודי שניסה לתווך בינינו והצליח להפגישנו יחדיו על מנת לעשות שלום בינותינו. והנה, בפגישה ההיא, פנה אלי שותפי לשעבר ושאלני כיצד אני מעז לעשות לו את כל הדברים הנ"ל, ולגרום לו להפסדים; 'האם אינך מאמין שיש דין ויש דיין, ולבסוף תיענש על כל זה?! אמר לי.

'ואני השבתי לו, בשיא פחזותי: 'הביזנס הוא 'עולם משוחרר', וכל אחד יכול לעשות בו מה שהוא רוצה...' סגנון של תשובה המתאים להווי החיים באמריקה, למי שיודע.

שותפי, שישב מנגד, שמע את הדברים ואמר בשקט כמדבר אל עצמו: 'העולם איננו הפקר; מי שחושב שבביזנס אפשר לעשות מה שרוצים, טועה טעות מרה עד מאוד!'

הדיבורים הללו של השותף לשעבר הרגיזוני עוד יותר, לבשתי עזות פנים ואמרתי לו: 'אל תלמד אותי מה לעשות ואל תטיף לי מוסר!'

והוא, השותף שכל כך הצקתי לו, סינן שוב מפיו בשקט: 'אכן אני לא אלמד אותך מאומה. רק הקב"ה ילמד אותך שיש דין ויש דיין!' ולא יסף עוד לדבר.

"הפגישה הזו נערכה בבוקרו של יום שישי. בליל שבת התמוטטה ילדתי.."

רק לאחר שהבין העשיר את חומרת מעשיו ועשה תשובה, נתרפאה בתו ושבה לאיתנה לאחר שישה חודשים.

כל בר דעת חייב להבין שיש דין ויש דיין. כל מה שהאדם חושב לעשות כדי להזיק או להצר לחברו, עליו לדעת שביום מן הימים הוא עתיד ליתן את הדין על כך! (ברכת דוד)