בהעלותך: "עמדו ואשמעה" – ענוותנותו של משה רבנו

ויאמר אליהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם (ט ח)

ולא כך היה צריך לומר, ואשמעה מה יצוה ה' לי לומר לכם? ועוד, היתכן העניו מכל האדם יאמר לשון כזו: "עמדו ואשמעה מה יצוה ה"' וכפירוש רש"י: "כתלמיד המובטח לשמוע מפי רבו"? ומנין לו הבטחון הזה?

אלא פליאה אחת מתיישבת בחברתה, ואדרבה, מזה יש ללמוד ענוותנותו של משה רבינו, וכך אמר להם: "עמדו"! בגללכם ובזכותכם, שתעמדו עמי, "ואשמעה מה ידבר ה' ". שאם תלכו מפה ותניחו אותי לבד, לא יהא בכוחי ובזכותי לדעת מה יצוה ה', והיה משה רבינו מאמין, שעל כל אחד ואחד מישראל ראוי שתשרה עליו שכינה, ולא חשב זאת מעלה יתירה לעצמו. (על התורה)