מושגים ביהדות: המנורה – צורתה, קישוטיה וממה מותר לעשותה

המנורה היא אחד מכלי המקדש הנמצאים בהיכל, בה מדליקים את הנרות לפני ה'. נאמר בתורה: "ועשית מנורת זהב טהור, מקשה תיעשה המנורה; ירכה וקנה, גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו". על גבי המנורה היו מניחים נרות זהב ומדליקים בהם את הפתילות, כתב הרמב"ם בהלכות תמידין ומוספין פרק ג' הלכה היא: שלא ניתן להדליק את הנרות ללא מנורה.

המנורה עשויה מקנה אחד מרכזי, וששה קנים יוצאים ממנו, שלושה לכל צד. קנים אלו עולים לגובה אחיד עם הקנה המרכזי. מבואר בתלמוד במסכת מנחות (כח ע"ב) שגובה הכולל של המנורה הוא שמונה עשר טפחים, ושבעת קני המנורה מעכבים זה את זה, ואם חסר אחד מן הקנים המנורה פסולה. באשר לצורת הקנים נאמרו דעות שונות בעניין זה, יש מי שרצה לומר שצורתם ישרה. אך בדברי הירושלמי נראה וכן ממקורות רבים עולה, כי הקנים היו עולים בצורה מעוגלת. על כל פנים, אין צורת הקנים מעכבת להלכה.

במנורה העשויה מזהב, יש לעטר את הקנים בשלושה מיני עיטורים: גביע, כפתור ופרח. באשר לצורתם נאמר: "גביעים למה הן דומין? - לכוסות אלכסנדריים. כפתורים למה הן דומין? - לתפוחים הכירותיים. פרחים למה הן דומין? - לפרחי העמודין. סך הכל היו למנורה ארבעים ושנים עיטורים, כדלהלן: עשרים ושנים גביעים, תשעה פרחים ואחד עשר כפתורים. הקישוטים הללו, מעכבים אחד את השני, ואם חסר אחד - המנורה פסולה.

במנורה שאינה עשויה מזהב, אין חובה לעשות את הקישוטים הללו. מצוה לכתחילה להכין מנורה עשויה זהב, כאמור בתורה: "ועשית מנורת זהב טהור". אך במצב שלא ניתן להכין אותה מזהב, כתב הרמב"ם בהלכות בית הבחירה פ"א הלכה יח' ניתן להכין אותה ממתכת אחרת ולפי יכולת הדור.

עוד כתב: אין להכין את המנורה מחומרים אחרים שאינם מתכת, ואם נעשתה שלא ממתכת המנורה פסולה. כמו כן, אין להכין את המנורה ממתכות שנשארו משברי כלים, כלומר מגרוטאות.