הלכות איסור והיתר: מוח לב וכבד, צליית כבד, דגים וחלב, והיכר בשולחן עם קטנים

א. אכילת מוח לב וכבד

יש אומרים להימנע מלאכול מוח לב וכבד (סימנך מלך) וכן כתב רבינו האריז"ל, מכל מקום העולם אינם נזהרים בזה ונראה שיש להם על מה שיסמוכו. (יבי"א ב ח).

ב. צליית כבד בתנור

מותר לצלות את הכבד על רשת בתוך התנור ויניח תבנית חד פעמית על קרקעית התנור כדי שהדם יזוב לתוכה, ולאחר הצלייה יזרוק את התבנית (ילקו"י סי' עג).

ג. דגים וחלב, ופיצה עם טונה

במקומותינו נוהגים להיזהר שלא לאכול דגים וחלב יחד וכן ראוי להחמיר (יחו"ד ו מח). ואסור לקנות פיצה עם טונה ואין זה נחשב בדיעבד או במקום הפסד שכיוון שהאופים עושים כן ברצונם הם מפסידים את עצמם בידיים (הראשל"צ בהסכמה לשו"ת תורת אבי).

ד. היכר בשולחן עם קטנים

אדם גדול האוכל בשר עם קטן שאוכל חלב לא מועיל להניח סימן היכר כיוון שהקטן לא יזכירנו. וכל שכן ששני קטנים אינם רשאים לאכול יחד על אותו שולחן אפילו עם היכר, ולכן שני תלמידים בכיתה שמביאים בשר וחלב, אינם רשאים לאכול על אותו שולחן אפילו על ידי היכר (ילקו"י סי' פח).