"יש לי רב אחי, יהי לך אשר לך" – מדוע אמר עשו "אחי" באמצע דבריו? אור החיים

ויאמר עשו יש לי רב אחי יהי לך אשר לך (לג ט)

צריך לדעת למה הוצרך לומר אחי, אחר שעימו היה מדבר. ועוד היה לו להקדימה בתחילת הדיבור, לא באמצע הדברים: אכן כונת עשו היא על זה הדרך: אם לצד הנאתי אתה מכון יש לי רב, ואיני צריך לזה. ואם להנאת עצמך אתה מכון, כדי שיתקרב לבי אליך, כמו שגילה באומרו (פסוק ח) למצוא חן, אחי יהי לך וגו' פירוש, לא יוכר אהבתי אותך שהיא לצד האחוה אלא אם תחזיר מנחתך, שזולת זה יראה כי מה שאני מתנהג עמך באחוה אינו אלא לצד המנחה. וזה הוא שיעור הכתוב: אחי, פירוש, תהיה ניכר שאני מחזיק אותך באחי, אם יהיה לך וגו'.