הערבי שפרח בשמי תוניס – רבי ישועה בסיס וסוחרי ההדסים

הערבי שפרח בשמי תוניס

הגאון הקדוש רבי ישועה בסיס זצוק"ל רבה של תוניס, התפרסם בכל מחוזות תונסיה ומרוקו כאיש גדול בתורה וביראת שמים, וכמקובל מופלג המרחף בקדושתו בעולמות העליונים, וצופה מסוף העולם ועד סופו. על שמו הוכתרו סיפורים מופלאים של שינוי סדרי הטבע, ועל היד החזקה שהראה לאומות העולם. שונאי ישראל, שניסו להתנכל לעם ה'.

מנהג היה נפוץ בתונסיה לסכך את הסוכות בצרורות של הדסים שנמכרו בידי ערביי העיר.

באחת השנים, התאגדו ביניהם סוחרי ההדסים הערביים, ורקמו ביניהם ברית חשאית להעלות את מחיר ההדסים בשבעה דינרים מהערך המקובל. בעוד שעד עתה שלמו דינר אחד לצרור הדסים, הסוחרים נשבעו איש לרעהו בתקיעת כף כי לא יוזילו מהמחיר המופרז, ביודעם כי היהודים זקוקים ממילא להדסיהם לצורך סיכוך סוכותיהם, ויאלצו לשלם כל מחיר שיושת עליהם.

ערימות של הדסים רעננים וריחנים התגלו מול עיני היהודים בשוק ההדסים השנתי. מקודם עדין לא הבינו את פשר הלעג האפל שהבליח בעיני הסוחרים הערביים, אך כאשר היהודי הראשון ניסה לרכוש אלומת הדסים, והסוחר הערבי נקב בסכום עתק של שבעה דינרים – ולאחר שניסה לרכוש הדסים אצל חבריו הסוחרים ונתקל בהצעת מחיר דומה – עלו יהודי העיר על סוד המזימה המאורגנת של הסוחרים.

השמועות העגומות פשטו בתוניס, לפיהם צפויים קשיים מרובים בדרכם של יהודי העיר בבניית הסוכות. בני העיר מהרו להגיע לביתו של רב העיר, הגאון רבי ישועה בסיס, והתאוננו בפניו על המזימה שרקמו הסוחרים הערביים, שלא נאותים למכור את סחורתם אך ורק תמורת שבעה דינר טבין ותקילין לצרור הדסים בודד.

לשמע הדברים, הזדעזע רבי ישועה ומיד הוציא קול כרוז בעיר: "שום יהודי בל יהין לרכוש מהסוחרים את ההדסים במחיר המופקע, ובעזרת ה' בתוך זמן קצר הכל יבוא על מקומו בשלום".

למחרת היום, יצא רבי ישועה את ביתו בלוית משמשו, הגיע לשוק מוכרי ההדסים. וניגש לסוחר הראשון, וביקש לרכוש צרור הדסים. "בשבעה דינר נמכרים ההדסים בשנה זו" – הצהיר הערבי בקול זדוני. רבי ישועה הנהן בראשו בהסכמה, שלף שבעה דינרים מחיקו, וביקש מהערבי להתלוות אליו עם צרור ההדסים, כדי לאכסנו בעליית גג ביתו. הסוחר נאות למלא אחר הדברים, והתלוה אל הרב ומשמשו, עד שהגיעו למדרגות המובילות לעלית הגג בביתו של הרב.

רבי ישועה, רמז לסוחר שיעלה במדרגות עם ההדסים לעבר עליית הגג, ושם יאכסנם במקום המיועד לכך. הערבי החל לעלות במדרגות, עלה ועלה עד שהגיע למדרגה האחרונה. אולם, כאן אירע הפלא. במקום להעצר במרומי המדרגות, ולצעוד הלאה לעלית הגג, המשיך הערבי להתרומם אל חלל האויר, כאילו ממשיך לעלות על מדרגות סמויות, וכך החל לרחף בחלל השמים, כשהוא מתרומם לגבהים אדירים, עד שכל תושבי העיר תוניס נדהמו לפתע לגלות אדם עם צרור הדסים על שכמו חג מעל שמי העיר, משל איזה כוח נסתר מניעו מעל אויר השמים.

קולות בהלה עלו בקרב השוק הערבי. כאשר הסוחרים ראו את חברם שהתלוה אל הרב היהודי מרחף מעל שמי תוניס. הסוחרים המבועתים פצחו בזעקות שבר מחרידות, ונמלטו לביתם, כדי להימלט מעונשו של הרב, בתוך כך פרצו עבדי המלך תוניס אל חדר מלכם, וסיפרו לו בהתרגשות על המחזה של האיש המרחף בשמי העיר. המלך חשב לרגע כי דעתם של עבדיו השתבשה, אך לאחר ששריו ויועציו הגיחו כולם מחדריהם בבהלה, כדי לספר על דבר המחזה המבעית שמתחולל בשמי העיר, הבין המלך כי יש דברים בגו. מיד יצא לעבר הגזוזטרה של ארמונו, ואז שפשף עיניו בתדהמה לראות איש עם מטען הדסים על כתפיו מרחף כציפור בחלל שמי העיר.

המלך מיהר להזעיק את יועציו להתיעצות דחופה, כדי שיחוו את דעתם על פשר המחזה הנורא שנתגלה לעיניו, אך הללו נאלמו דום, מאחר שלא הבינו באמת את טיבו של האירוע המוזר עם האיש המרחף בשמים – דבר שלא שמעו דוגמתו מעולם.

אחד היועצים אמר "ישנו איש קדוש בתוניס, רב היהודים, רבי ישועה בסיס, שנחשב כעושה נפלאות. יתכן כי ראוי לזמנו אל המלך, כדי שיחווה את דעתו על המחזה הנורא, ואולי ימצא את הדרך להשיב את המצב על כנו".

המלך מיהר לשגר לבית הרב כרכרה מלכותית, מלווה בשרים רמי דרג, כדי להביאו לארמון בכל הכבוד הראוי. רבי ישועה נאות להתלוות אל השרים שהציגו בפניו את משאלתו של המלך להיפגש עמו, וכך הופיע בארמון המלוכה, בעוד השרים מוליכים אותו אל המלך, שעמד על גזוזטרת הארמון, כשהוא מתבונן בהשתאות באיש המרחף בשמים.

"מה פשר המחזה המוזר הזה" -שאל המלך את הרב בקול חרד. השיב לו רבי ישועה: "אודה לפני המלך, כי אני שגרמתי למהומה הגדולה, וזאת בעקבות מחיר ההדסים המופקע שהטילו הסוחרים רוקמי-המזימות על ההדסים המשמשים לנו לסיכוך סוכותינו. אם יצוה המלך, ירד האיש המרחף בשמים הישר לתוך הארמון המלך, ואז ידעו הכל כי אמת בפי".

בעוד הרב מדבר עם המלך, החל האיש לצנוח מהשמים כמו אדם היורד ממדרגות בלתי נראות, וכך הלך והתקרב עד שהגיע אל הגזוזטרה. מיד כאשר נגעו כפות רגליו בקרקע, החל האיש לחוג סביבו במעגלים, וקרס תחתיו מעולף על הקרקע.

רופאי החצר עוררוהו מעלפונו, ואז התיצב בפני המלך בברכים כושלות, כששפתותיו רוטטות באימה– עודנו תחת הרושם של ריחופו בשמים. אט אט הצליחו הרופאים להשיב את רוחו של האיש, ואז החל לספר בקול רועד את כל מה שאירע עמו.

זה יומים שהסוחרים נצבים עם צרורות-ההדסים בשוק, ואיש מהיהודים לא הופיע, לפתע הופיע רב יהודי, שהסכים לשלם את מחיר שבעת הדינרים, וביקש להתלוות אליו, ובהגיעו לביתו החל לעלות במדרגות ביתו, ובעודו מטפס על המדרגות חש לפתע באיזה כוח אדיר דוחפו כלפי מעלה בחלל השמים, מבלי יכולת לגלות נגדו כל התנגדות. והתחלתי לזעוק באימה בעודי חג באויר, וכך הלכתי על כנפי הרוח במשך זמן רב, ואז התחלתי לצנוח חזרה על הקרקע, והגעתי במפתיע לכאן – לתוך ארמון המלוכה.

צווה עליו המלך, "סוב לאחוריך רגע קט". הערבי נסוב לאחור, ואז חוורו פניו למראה רבי ישועה בסיס העומד וצופה בו בענין רב. "הצילוני" קרא האיש בבעתה "הנה האיש אשר המיט עלי את האסון הנורא". מיד החל המלך לנזוף בסוחר על העוול שזממו להסב ליהודי העיר, הוא וחבריו הסוחרים, אשר בגינו בא על ענשו הנורא, למען ישמעו וייראו.

המלך נטל עמו את הרב, והסתגר עמו בחדר משכיתו במשך שעות רבות. עד שכל באי החצר הפליאו לומר כי עם מלכים אדירים החולשים על מדינות תבל לא שוחח במשך שעות כה רבות.

לאחר שיצאו מהחדר, יצאה פקודה מטעם המלך, שכל הסוחרים הערביים ייעניקו השנה את סחורתם חינם ליהודי העיר, כעונש על מזימתם לסחוט מהם כספים שלא כדין, ויהי לפלא. (זמן שמחתנו)