"חוכמות נשים בנתה ביתה" – אשת קורח, מחלוקת "קורח ועדתו", ו"הנועדים על ה'"

חוכמות נשים בנתה ביתה ואיוולת בידיה תהרסנה (משלי יד א)

אשתו של קורח הסיתה אותו נגד משה, ואמרה לו, משה מלך, אחיו כהן גדול, בני אחיו סגני כהן גדול. תרומה לכהן – וכו', ולא זו בלבד, אלא רצה להתקלס בכם וגילח את שערותיכם ועשה אתכם ללעג וקלס, הגיע הזמן להוריד אותו ממנהיגותו.

נאמר "במסכת אבות" איזוהי מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת הלל ושמאי, ושאינה לשם שמים, זו מחלוקת קורח ועדתו, ויש לדייק, מדוע לא נאמר מחלוקת קורח ומשה – שהרי שני צדדים למחלוקת! מלמד שגם בתוך קורח ועדתו היתה מחלוקת ביניהם, ולא לשם שמים התכוונו, ולבסוף הם נבלעו חיים באדמה, ועל כך נאמר במסכת סנהדרין: גמלא אזלא למבעי קרני, כלומר הגמל התקנא בקרני הצבי או באוזני החמור הארוכות, אוזני דהוו ליה גזיזין – חתכו וקיצרו לו את האוזניים שהיו לו. (צפיחית בדב"ש).

לכן אתה וכל עדתך הנועדים על ה' (טז יא)

דרכם של בעלי מחלוקת, שהם מסיתים בני אדם בלשון רכה וטוענים שאין כוונתם לטובתם האישית, כי אם לטובת הכלל ולכבוד שמים, וכך גם טען קורח, אבל משה רבינו חשף את מזימתו וצביעותו. אמר לו אין אתה חולק על אהרן, אלא על זה שמינה את אהרן, אתם חולקים על הקב"ה, "הנועדים על ה'", "ואהרן מה הוא כי תלינו עליו", מכאן אמרו חז"ל "כל החולק על רבו, כחולק על השכינה". (רבי שלמה קלוגר)