"שפתי חכמים יזרו דעת" – שני פירושים: לפזר את החכמה, ולשים לה "זר" ומסגרת

שפתי חכמים יזרו דעת ולב כסילים לא כן (משלי טו ז)

שלמה המלך אומר שהשפתים של הצדיקים "יזרו" את הדעת. והשאלה היא: מה זה "יזרו"? שני פירושים יש בזה.

פירוש ראשון

מלשון "פיזור" כמו אדם ש"זורה" ומפזר דבר לרוח. והכונה היא שהחכמים מפזרים את חכמתם לכל אדם, כי רצונם הוא להוסיף חכמה וצדק בעולם. וכמו שניתן לראות היום שמתקיימים שעורי תורה בכל מקום בעולם והדלת פתוחה לכל אדם בחינם.

פירוש שני

למילה "יזרו" מלשון "זר" וכך אומר המלבי"ם: החכמים ישימו אל הדעת זר סביב לשומרו מהכסילים. כלומר, יש אנשים שהתוך לבם יודעים את האמת, אולם לא מוכנים לומר שהם טועים ושקשה להם להתגבר על היצר הרע, ובמקום זה מעדיפים להתקיף את החכמים בשאלות עוקצות, ומי שחכם צריך לדעת לשים "זר" ומסגרת סביב החכמה שלא יפגעו בה אנשים, וזה הכוונה: שפתי חכמים יזרו דעת. (5 דקות)