הלכות תפילה: דבר שבקדושה בעשרה, מניין הציבור ותפילה בציבור

א. דבר שבקדושה בעשרה

כל דבר שבקדושה כגון "קדיש" "קדושה" ו"ברכו" "חזרת שליח ציבור", קריאת התורה, הפטרה, ברכת כהנים, י"ג מידות, אין אומרים אותו בפחות מעשרה זכרים גדולים (שו"ע נה א)

ב. מניין הציבור

כשרוצים למנות את הציבור יש להזהר שלא למנותם אלא במחשבה או באמירת הפסוק "הושיעה את עמך וכו'" (יבי"א ב. יו"ד טז)

ג. תפילה בציבור

עיקר תפילה במניין היא לעמוד עם הציבור לתפילת הלחש, ואם לא עמד עמהם בלחש ועמד עם חזרת השליח ציבור נחשבת תפילתו לתפילה בציבור (יחו"ד ה ז)

והמתפללים במנין שהרוב עדיין לא התפללו, ומיעוט המנין המצטרפים עמהם, נחשבת תפילתם תפילה בצבור שרוב המנין נחשב ככולו (יחו"ד ה ז)