"והמבול היה מים על הארץ" – החזן מפרנקפורט ותפילת הגשם

והמבול היה מים על הארץ (ז ו)

מסופר על הגאון רבי אברהם אביש פילד רבה של פרנקפורט. שבזמנו היו הבריות מרננים אחרי החזן הראשי של קהילת פרנקפורט שהוא מזלזל במצוות, והפרנסים נמנו וגמרו להחליפו באחר.

בא אותו חזן לרבי אברהם כדי לדבר על לבו, שיעשה לביטול ההחלטה של ראשי הקהל, ובין השאר אמר לו בנימה של היתממות, יראה נא רבינו מה גדול כוחי בתפילה, עברתי לפני התיבה בשמיני עצרת השנה, ואך השמעתי בפי את תפילת ה"גשם", התקדרו השמים בעבים ומטר עז ניתך ארצה.

רבי אברהם הכיר את החזן שאין תוכו כברו, והיה תמים דעים עם פרנסי הקהילה בענין ביטול משרתו של האיש, משום כך השיב לו בחיוך: להוי ידוע לך, שאנשים כמותך הורידו פעם לעולם לא רק גשם אלא מבול. (הדרה של תורה)

עשה לך תיבת עצי גופר (ו יד)

למה ציווה ה' לנח לעשות תיבה? וכי לא היתה דרך אחרת להצילם, אלא אמר הקב"ה, מתוך שאני אומר לנח לעשות תיבה, הוא כורת ארזים ועוסק בעשית התיבה, באים ושואלים אותו: תיבה זו למה לך, והוא מסביר להם ואולי יחזרו בתשובה.