סיפורים · פרשת נצבים
השכן שדרש לפרק את חדר השיעורים – והצפרדעים שהגיעו במקומו
מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה"
משגיח בישיבה גדולה סיפר על שכן שדרש להפסיק את קול לימוד התורה ולפרק את המבנה, והישיבה נאלצה לציית. במקום המבנה נוצרה שלולית, והגיעו אליה המוני צפרדעים שקרקרו בלילות, עד שהשכן נאלץ לעזוב את דירתו – במידה שאדם מודד בה מודדים לו.
סיפור
סיפר תלמיד חכם המכהן כמשגיח רוחני באחת הישיבות הגדולות באזור המרכז. לא תמיד אפשר לראות את האמונה בעיניים, אבל השם יתברך מנהל את העניינים כך שכל מי שמתבונן, רואה שיש בורא לעולם, צריך אכן לפקוח את העיניים, ולראות!
שכן המתגורר בסמיכות לישיבה, הממוקמת באיזור שקט במיוחד, יצא בתוקף נגד הרעש של לימוד התורה הנשמע מאחד המבנים, המדובר היה במבנה המשמש כאחד מחדרי השיעורים, והשכן תבע מהישיבה להפסיק את השיעורים, ולפרק את המבנה.
ראש הישיבה והר"מים ניסו להרגיעו, ואף הבטיחו לו שידאגו להנמיך את הקולות, אבל שום דבר לא עזר. השכן המשיך לתבוע להפסיק לחלוטין את אמירת השיעורים. הישיבה נאלצה לציית לתביעת השכן, ופרקו את המבנה, ובלית ברירה הועברו השיעורים למבנה אחר. ומה קרה בסופו של דבר?
בשטח עליו עמד המבנה הראשון, נוצרה שלולית – מים, פתאום הגיעו לשלולית המוני צפרדעים שהחלו לקרקר בלילות, והרעש שנשמע היה ממש בלתי-נסבל. השכן ניסה להפעיל אמצעים שונים על-מנת לסלק את הצפרדעים, אבל כל המאמצים שנעשו לא הועילו במאומה, ממש כמו במצרים.
הצפרדעים נשארו במקום, וגם המומחים שהגיעו לזירה לא הצליחו להבין מדוע הצפרדעים אינן מסתלקות, למרות כל האמצעים המקצועיים שנעשו בשטח, ולמרות שהשלולית לא היתה גדולה. הרעש גבר מלילה ללילה, עד שהשכן יצא מדעתו, ונאלץ לעזוב את דירתו בבושת-פנים, ולעבור למקום אחר. במידה שאדם מודד בה מודדים לו. (האמנתי ואזמרה)
מקורות
- סוטה ח ב
- האמנתי ואזמרה