"זכרנו לחיים... וכתוב לחיים טובים" – מדוע מבקשים תחילה מעט ואחר כך מוסיפים?

זכרנו לחיים. וכתוב לחיים טובים

כתב הטור (סי' תקפב), שמהר"ם מרוטנברג לא היה אומר ב'זכרנו לחיים' חיים 'טובים' רק ב'וכתוב לחיים' היה אומר 'לחיים טובים', וטעמו, שהמבקש צריך לבקש תחילה דבר מועט, ואחר כך מוסיף והולך, כמו שמצינו בדוד המלך שבתחילה אמר "שגיאות מי יבין" (תהילים יט) – ובזה ביקש על החטאים. ושוב ביקש על הזדונות ואמר "גם מזדים חשוך עבדך", ושוב אמר "אל ימשלו בי אז איתם" – דהיינו העבירות החזקות. והביא משל על זה כמו שאמרו במדרש תהילים (פיט) אמר רבי אבא, כותיים הללו יודעים לבקש על הפתחים, תחילה אומר תן לי מעט מים, ונותנים לו, תנו לי בצל אחד ונותנים לו, שוב אומר בצל בלי לחם מושך את הלב. כך אנו, בתחילה אומרים 'זכרנו לחיים' (בלי לומר טובים), ושוב מיד אומרים 'כתבנו בספר חיים', ושוב בהודאה אומרים 'וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך', ושוב בברכת שים שלום מבקשים הכל ואומרים: 'ובספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה... וגזרות טובות... אנחנו וכל עמך'. (נזר יוסף)