"העדותי בכם היום את השמים" – למה הלבנה מסתתרת בראש השנה? (פרשת נצבים)

העדותי בכם היום את השמים (ל יט)

כתב מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א: איתא במדרש (וכן הוא בסמ"ג – סוף הלכות שופר): כל השנה כולה השטן מקטרג על ישראל לפני הקב"ה, והקב"ה דוחהו לראש השנה – יום הדין, ובראש השנה כשבא השטן לקטרג ומביא עימו את החמה (שמש) להעיד על עוונותיהן של ישראל, והחמה באה ומעידה, ואומר לו הקב"ה: הרי הוא עד אחד, וכתיב: "לא יקום עד אחד באיש לכל עוון ולכל חטאת", לך והבא עוד עד אחד! והוא הולך להביא את הלבנה ואינו מוצא אותה, מפני שהיא נכסית, שנאמר: "תיקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו".

ולכאורה יש להעיר ממה שאמרו (ע"ז ג.): אמר הקב"ה: שמים וארץ יעידו בישראל שקיימו את התורה כולה, אמר לו: ריבונו של עולם, שמים וארץ נוגעים בעדותם הם, שנאמר: "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי.." ולפי זה למה הייתה צריכה הלבנה להסתתר, הרי בלאו הכי אין העדות של השמש והירח כשרה, כיון שהם נוגעים בעדותם, וצריך עיון. (משוש תבל)