סדר פדיון הבן – הנוסח, הברכות וחמשת הסלעים

מתי

הפדיון נעשה אחרי שעברו שלושים ימים מלאים מהלידה – ביום השלושים ואחד, כשיום הלידה נספר כראשון. אם היום הזה חל בשבת או ביום טוב, דוחים את הפדיון ליום שאחריו. עושים אותו ביום, ונוהגים לא לדחות. המחשבון מחשב את היום, כולל הדחייה. בתענית ציבור נוהגים לעשות את הפדיון ולדחות את הסעודה לערב, או לעשות את כל הסדר אחר הצהריים – שואלים רב.

מה מכינים

• כהן – כהן מיוחס שמקובל בקהילה. רבים מבקשים מכהן שמכירים, או מברר בבית הכנסת.
• חמישה סלעים של כסף. התורה קבעה את הפדיון בחמישה שקלים, "בשקל הקודש". בפועל נותנים מטבעות כסף טהור במשקל הנדרש, או חפצי כסף שערכם כערך הכסף הזה. הערך משתנה לפי מחיר הכסף, ולכן הוא נקבע מחדש בכל שנה; בתי דין וגבאים מפרסמים את המשקל והערך המעודכנים. יש מטבעות שהוטבעו במיוחד לפדיון הבן.
• כוס יין לברכת הכהן, ולחם לסעודה.
• מגש – במנהג נפוץ מביאים את התינוק על מגש כסף מקושט בתכשיטים שהשאילו נשות המשפחה, ויש שמוסיפים קוביות סוכר ושיני שום. זה מנהג עממי של חיבה ושמחה.

הסדר

1. נוטלים ידיים ומברכים "המוציא" – נוהגים לעשות את הפדיון בתחילת הסעודה, אחרי ברכת המוציא.
2. האב מביא את התינוק לפני הכהן ואומר בנוסח קבוע שזה בנו הבכור, פטר רחם לאמו, וה' ציווה לפדותו.
3. הכהן שואל (בנוסח הארמי המקובל): "מאי בעית טפי – ליתן לי בנך בכורך, או בעית לפדותו בעד חמש סלעים?" – כלומר, מה אתה מעדיף: לתת לי את בנך, או לפדות אותו בחמישה סלעים?
4. האב עונה: "חפץ אני לפדות את בני, והילך דמי פדיונו כדמחייבנא מן התורה".
5. האב מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על פדיון הבן", וגם "שהחיינו", ונותן את הכסף לכהן.
6. הכהן מקבל את הכסף, מסובב אותו מעל ראש התינוק ואומר "זה תחת זה, זה חילוף זה, זה מחול על זה..." – ובכך הפדיון נעשה.
7. הכהן מניח את ידו על ראש התינוק ומברך אותו בברכת "ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה" ובברכת כהנים.
8. הכהן מברך "בורא פרי הגפן" על כוס יין, וממשיכים בסעודה.

הבדלי מנהגים

בקהילות ספרד ועדות המזרח הסדר דומה, אבל יש הבדלים בנוסח השאלה והתשובה, ובשאלה אם האב מברך לפני שהכהן שואל או אחרי. יש קהילות שבהן גם האם אומרת שזה בנה הבכור. בעניין "שהחיינו" – רוב הקהילות מברכות. ההלכה מבוארת בשולחן ערוך, יורה דעה, סימן שה.

אחרי הפדיון

הכסף שייך לכהן. הכהן רשאי להחזיר אותו לאב במתנה, ויש כהנים שנוהגים כך, אבל הנתינה צריכה להיות נתינה גמורה – לא על מנת להחזיר. הסעודה היא סעודת מצווה, ונוהגים לומר בה דברי תורה.

טעויות נפוצות

• לעשות פדיון לפני היום השלושים ואחד, או בשבת.
• לתת לכהן מטבעות רגילים או כסף מצופה במקום כסף טהור במשקל הנדרש.
• לתת את הכסף "על מנת שיחזיר" – הנתינה צריכה להיות גמורה.
• לסמוך על מספר שנשמע בעבר לגבי שווי חמשת הסלעים, בלי לבדוק את הערך העדכני.