תנועת המוסר – רבי ישראל סלנטר ודרכו

רבי ישראל סלנטר

רבי ישראל נולד בז׳גור שבליטא, ולמד אצל רבי יוסף זונדל מסלנט, תלמידו של רבי חיים מוולוז׳ין, שהשפיע עליו בדרך החיים הפשוטה והענווה. הוא היה גאון בתלמוד, ראש ישיבה בווילנא, ולאחר מכן פעל בקובנה, בגרמניה ובצרפת. הוא נפטר בקניגסברג בשנת 1883.

הוא ייסד ״בתי מוסר״ – חדרים שבהם אנשים לומדים ספרי מוסר וחושבים על מעשיהם – וכתב את ״אגרת המוסר״, שבה הסביר את דרכו. מכתביו ודבריו נאספו בספר ״אור ישראל״ שערך תלמידו רבי יצחק בלאזר.

מה חידש

מסופר שבמגפת הכולרה בשנת 1848 הורה רבי ישראל לבני עירו לאכול ביום הכיפורים כדי לשמור על חייהם, ואכל בעצמו לעיני הציבור כדי שלא יתביישו. הסיפור מבטא את דרכו: יראת שמיים מתבטאת גם בשמירה על החיים ועל האדם.

• לימוד מוסר בכל יום, בזמן קבוע, גם למי שלומד הרבה גמרא.
• לימוד בהתפעלות – בקול, בניגון ובחזרה על משפט אחד שוב ושוב, כדי שיגיע מן השכל אל הלב.
• חשבון נפש – בדיקה של המעשים והמניעים, ועבודה על מידה אחת בכל פעם.
• דגש על בין אדם לחברו – זהירות בכבוד הזולת, בממונו ובזמנו, כחלק מיראת שמיים.
• הכרה בכוחות הנפש הנסתרים – שהאדם מושפע מדחפים שאינו מודע להם, וצריך לעבוד גם עליהם.

תלמידיו וממשיכיו

מבין תלמידיו: רבי שמחה זיסל זיו, ״הסבא מקלם״, שייסד את ״התלמוד תורה״ בקלם; רבי יצחק בלאזר; ורבי נפתלי אמסטרדם. בדורות שאחריהם התפתחו כמה דרכים במוסר – סלבודקה, בהנהגת ״הסבא״ רבי נתן צבי פינקל, שהדגישה את ״גדלות האדם״; ונובהרדוק, בהנהגת רבי יוסף יוזל הורוביץ, שהדגישה ביטחון ועבודה עצמית קשה.

בדורות האחרונים נודעו משגיחים כמו רבי ירוחם ליבוביץ במיר, רבי אליהו לופיאן ורבי אליהו דסלר, מחבר ״מכתב מאליהו״. גם החפץ חיים, שספריו עוסקים בשמירת הלשון ובמידות, קרוב ברוחו לתנועת המוסר.

מחלוקת והשתלבות

בתחילה היו בין גדולי ליטא שחששו שלימוד המוסר יבוא על חשבון לימוד הגמרא, והיו ויכוחים על מקומו בישיבות. עם הזמן נקלט המוסר כמעט בכל הישיבות הליטאיות, וסדר ״מוסר״ יומי – בדרך כלל לפני מנחה או ערבית – הוא חלק קבוע מסדר היום. על הספרים שלומדים בו – במאמר ספרי מוסר יסודיים.

טעויות נפוצות

• לחשוב שתנועת המוסר המציאה את ספרי המוסר. רוב הספרים שלומדים בה נכתבו מאות שנים לפניה.
• לחשוב שמוסר פירושו ״תוכחה לאחרים״. עיקרו עבודה של האדם על עצמו.
• להציג את המוסר כמנוגד לחסידות. שתי הדרכים עוסקות בתיקון הלב, כל אחת בדרכה.