ירמיהו הנביא

ירמיהו בתנ״ך

ירמיהו נקרא לנבואה בשנת שלוש עשרה ליאשיהו, ושמע ״בטרם אצרך בבטן ידעתיך״. הוא ענה ״הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי״, וה׳ חיזק אותו. במשך שנים קרא לעם לשוב, הזהיר שבבל תחריב את ירושלים, ויעץ להיכנע לנבוכדנצר. בגלל נבואותיו הוכה, הושם במהפכת ובבור, ונחשב לבוגד.

ירמיהו ראה את חורבן ירושלים, ובחר להישאר עם השארית בארץ. גם בתוך המצור קנה שדה בענתות, כסימן ש״עוד ייקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת״. לבסוף נלקח בעל כורחו למצרים עם הבורחים.

בדברי חז״ל

בגמרא (בבא בתרא טו ע״א) נאמר ש״ירמיה כתב ספרו, וספר מלכים, וקינות״ – כלומר מגילת איכה, הנקראת בתשעה באב. ההפטרות של שלוש השבתות שבין י״ז בתמוז לתשעה באב – ״תלתא דפורענותא״ – שתיים מהן מספר ירמיהו.

משמעות ולקח

ירמיהו הוא נביא שאמר את האמת הלא-פופולרית, גם כשהיא כאבה לו עצמו – ״ותהי בלבי כאש בוערת״. אך הוא איננו רק נביא חורבן: הוא מדבר על ״ברית חדשה״ ועל שיבת הבנים, ומלמד שהאבל והתקווה הולכים יחד.

שאלות נפוצות