סיפורים על שבת מהגמרא – יוסף מוקיר שבי, התבלין והמלאכים

יוסף מוקיר שבי

בשכנותו של יוסף, שכינו אותו ״מוקיר שבי״ – מכבד את השבת – גר נכרי עשיר מאוד. החוזים אמרו לו שכל נכסיו יגיעו בסוף ליוסף. הלך הנכרי, מכר את כל רכושו וקנה בכסף מרגלית, ותפר אותה בכובעו. כשעבר במעבורת, העיפה הרוח את הכובע למים, ודג בלע אותו.

בערב שבת העלו את הדג מהמים, ושאלו: מי יקנה דג כזה בשעה כזו? אמרו – לכו ליוסף מוקיר שבי, שרגיל לקנות לכבוד שבת. הוא קנה, קרע את הדג ומצא בו את המרגלית (שבת קיט ע״א). הגמרא מסיימת: מי שמלווה את השבת – השבת פורעת לו.

״תבלין אחד יש לנו ושבת שמו״

הקיסר שאל את רבי יהושע בן חנניה: מפני מה לתבשיל של שבת יש ריח כל כך טוב? ענה לו: ״תבלין אחד יש לנו, ושבת שמו, שאנו מטילין לתוכו וריחו נודף״. ביקש הקיסר: תן לנו ממנו. ענה רבי יהושע: ״כל המשמר את השבת – מועיל לו, ושאינו משמר את השבת – אינו מועיל לו״ (שבת קיט ע״א).

שני המלאכים

רבי יוסי בר יהודה אומר: שני מלאכי השרת מלווים את האדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו – אחד טוב ואחד רע. כשהוא מגיע ומוצא ״נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת״, אומר המלאך הטוב: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, והמלאך הרע עונה אמן בעל כורחו. ואם לא – ההפך (שבת קיט ע״ב).

מכאן נולד הפיוט ״שלום עליכם מלאכי השרת״ שאומרים בכניסה לבית בליל שבת.

מה אפשר לעשות כבר היום

1. ספרו סיפור אחד בכל שבת ליד השולחן, ובקשו מהילדים לספר אותו בשבוע הבא במילים שלהם.
2. שאלה לשולחן: מה ״התבלין״ שעושה את השבת שלכם מיוחדת?

המקורות

• בבלי שבת קיט ע״א – ״תבלין אחד יש לנו ושבת שמו״
• בבלי שבת קיט ע״ב – ״שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בע״ש מבית הכנסת לביתו״