זמן רבנו תם – מה זה, ולמה יוצאים מאוחר יותר

שתי שיטות בזמן בין השמשות

הראשונים נחלקו מתי מתחיל ״בין השמשות״. לפי השיטה הנקראת על שם הגאונים (ובפוסקים רבים אחריהם), בין השמשות מתחיל עם השקיעה הנראית, והלילה מגיע זמן קצר אחריה. לפי רבנו תם (מבעלי התוספות), אחרי השקיעה יש עוד זמן ארוך שהוא עדיין יום, ורק אחריו מתחיל בין השמשות.

השולחן ערוך כותב שזמן התוספת הוא מתחילת השקיעה ״עד זמן בין השמשות והזמן הזה שהוא ג׳ מילין ורביע״, ושבין השמשות עצמו הוא ״ג׳ רבעי מיל״ (רסא, ב). מכאן החשבון שמוביל לזמן של בערך שבעים ושתיים דקות אחרי השקיעה, ויש שמחשבים יותר.

מי נוהג כך

קהילות רבות – בעיקר מעדות המזרח, וגם רבים מהחסידים ומהקהילות החרדיות – נוהגות להמתין לזמן רבנו תם במוצאי שבת, לפחות לחומרה, לפני שעושים מלאכה. אחרים נוהגים לפי הזמן המופיע בלוח כ״צאת שבת״.

זו שאלה של מנהג אבות ושל הרב שאתם שואלים אותו. מי שלא יודע מה המנהג במשפחה – כדאי לשאול רב.

מה עושים בזמן שבין צאת שבת לרבנו תם

מי שמחמיר כרבנו תם אבל רוצה להתקדם – יכול לומר ערבית ולהבדיל לפי מנהגו. השאלות המעשיות (למשל אם מותר לבקש ממי שכבר יצא משבת לעשות עבורו מלאכה) תלויות בפסק – כדאי לברר עם רב. הנוסח: ההבדלה.

מה אפשר לעשות כבר היום

1. בדקו בלוח שתי שעות: ״צאת שבת״ ו״רבנו תם״ – ותדעו מראש מתי כל אחד מבני הבית מסיים את השבת.
2. אם אתם מתארחים – שאלו את המארחים לפי איזה זמן הם נוהגים, כדי לא להביך.

המקורות

• שולחן ערוך אורח חיים רסא, ב
• בבלי שבת לה ע״ב