דלג לתוכן הראשי
כוונות

חינוך ילדים והורות

אחים שרבים: איך מפסיקים את המריבות בין הילדים

מערכת האתר · עודכן

מריבות בין אחים הן חלק טבעי מהחיים במשפחה, אבל אפשר להפחית אותן מאוד. חז״ל למדו מיוסף ואחיו ״לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים״ (שבת י ע״ב) – תחושת הוגנות, זמן אישי עם כל ילד והימנעות מהשוואות הן הבסיס לשלום בין האחים.

למה אחים רבים

אחים חולקים את הדבר הכי יקר להם – את ההורים. כל צעצוע, כל מקום ליד החלון וכל ״למה הוא קיבל ואני לא״ הם לפעמים שאלה אחת בתחפושת: ״האם אני אהוב כמוהו?״. לכן מריבות בין אחים הן לא בהכרח סימן לבעיה; הן חלק מהדרך שבה ילדים לומדים לחלוק, לוותר ולעמוד על שלהם.

התורה לא מסתירה את הקושי הזה. ספר בראשית מלא במתחים בין אחים – קין והבל, יעקב ועשו, יוסף ואחיו. אבל הוא גם מראה איך אחים מתפייסים: עשו רץ לקראת יעקב ומחבק אותו, ויוסף בוכה על צווארי אחיו. הסיפורים מלמדים שגם קרע עמוק יכול להתאחות.

״לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים״

הגמרא במסכת שבת אומרת: ״לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו – נתקנאו בו אחיו, ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים״. כתונת הפסים הייתה בסך הכול בגד, אבל המסר שהיא העבירה – ״הוא האהוב״ – הוביל לשרשרת של קנאה, שנאה וגלות.

שוויון אינו אומר שכל הילדים מקבלים בדיוק אותו דבר – לכל ילד צרכים אחרים. אבל כל ילד צריך להרגיש שההורים הוגנים, ושאין ״מועדף״. השוואות כמו ״למה אתה לא כמו אחותך?״ מלבות קנאה, גם כשהכוונה טובה. ובכל מקרה של הבדל בין הילדים – כדאי להסביר אותו בגלוי.

איך מתערבים במריבה – ומתי לא

לא כל מריבה צריכה התערבות. כשמדובר בוויכוח קטן בין ילדים בגילים דומים, כדאי לפעמים לתת להם לפתור לבד, ואפילו לומר ״אני סומך עליכם שתמצאו פתרון״. כשיש פגיעה פיזית, השפלה, או פער גדול בכוח – מתערבים מיד, בשקט, ומפרידים.

כשמתערבים, לא חייבים לפסוק מי צודק. אפשר לשקף לכל אחד: ״אתה כועס כי הוא לקח לך את המשחק; ואתה כועס כי חיכית הרבה זמן״. אחר כך מבקשים מהם להציע פתרון. אברהם אבינו נתן לנו מודל כשהיה ריב בין הרועים שלו לרועי לוט: ״אל נא תהי מריבה ביני ובינך… כי אנשים אחים אנחנו״ – ומיד הציע פתרון מעשי, תוך ויתור. זו השפה שרוצים ללמד את הילדים.

לבנות קשר בין האחים

שלום בין אחים לא נבנה רק בהפסקת מריבות, אלא ביצירת רגעים טובים יחד: פרויקט משותף, משחק שבו כולם באותה קבוצה, מסורת משפחתית קבועה. ״הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד״, כתוב בתהלים. כשאחים חווים יחד דברים טובים, יש להם על מה להישען כשיש מתח.

וגם זמן אישי עם כל ילד, אפילו רבע שעה בשבוע, מפחית מאוד את התחרות. ילד שיודע שיש לו ״זמן משלו״ עם ההורה פחות צריך להילחם על תשומת הלב. על אהרן נאמר שכשראה את משה אחיו הצעיר עולה לגדולה – ״וראך ושמח בליבו״. זו המטרה: אחים ששמחים זה בהצלחה של זה.

מה אפשר לעשות כבר היום

  1. הימנעו מהשוואות בין הילדים – גם לשבח.
  2. הקדישו זמן אישי קבוע לכל ילד, אפילו קצר.
  3. בוויכוח קטן – תנו להם לנסות לפתור לבד. בפגיעה – התערבו מיד.
  4. שקפו לכל צד את הרגש שלו, ובקשו מהם להציע פתרון.
  5. צרו פעילויות שבהן כולם באותה קבוצה ולא מתחרים זה בזה.
  6. שבחו בקול כשאחים עוזרים זה לזה או מוותרים.

המקורות

שאלות נפוצות

האם זה נורמלי שאחים רבים כל הזמן?

מריבות בין אחים נפוצות מאוד ואינן בהכרח סימן לבעיה. כדאי לשים לב כשיש אלימות, השפלה קבועה או ילד שתמיד ״מפסיד״ – ואז להתערב ולשקול התייעצות מקצועית.

האם צריך לתת לכל הילדים בדיוק אותו דבר?

לא בהכרח – לכל ילד צרכים אחרים. אבל חז״ל מזהירים שלא להעדיף ילד אחד (שבת י ע״ב), ולכן חשוב שכל ילד ירגיש הוגנות ושההבדלים יוסברו.

מה עושים כשהגדול מציק לקטן?

מגינים על הקטן מיד ובשקט, ומדברים עם הגדול בנפרד – בלי להשפיל אותו מול אחיו. לעיתים קרובות ההצקה מסתירה צורך בתשומת לב, ולכן זמן אישי עם הגדול עוזר.

עוד בחינוך ילדים והורות

מאמרים מהעלונים בנושא

האם התשובה עזרה לך?
שתפו את הדף:וואטסאפ