הורות בלחץ: מה עושים כשאין כוח

גם משה רבנו לא יכול היה לבד

עבודה, בית, ילדים, הורים מבוגרים, חשבונות, מבחנים, חוגים – ובתוך כל זה, הציפייה להיות הורה סבלני, נוכח ושמח. הורים רבים מרגישים שהם רצים כל הזמן ובכל זאת לא מספיקים. העייפות מצטברת, והסבלנות נגמרת מהר יותר.

התורה מספרת שמשה רבנו ישב לשפוט את העם ״מן הבוקר עד הערב״. יתרו, חותנו, ראה את זה ואמר לו בגלוי: ״נבל תבל, גם אתה גם העם הזה אשר עמך, כי כבד ממך הדבר, לא תוכל עשהו לבדך״. ובמקום אחר משה עצמו אומר: ״לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה, כי כבד ממני״. אם המנהיג הגדול ביותר בתורה הודה שהוא לא יכול לבד – מותר גם לנו.

״לא עליך המלאכה לגמור״

רבי טרפון אמר במשנה באבות: ״לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה״. המשפט הזה נאמר על לימוד התורה, אבל הוא מתאים מאוד גם להורות. לא נגיע אף פעם לבית מושלם, לילדים שתמיד מתנהגים יפה או לרשימת משימות ריקה. אנחנו כן מחויבים להשתדל – אבל לא לגמור הכול.

דוד המלך כתב בתהלים: ״אם ה׳ לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו… שוא לכם משכימי קום, מאחרי שבת״. יש גבול למה שהמאמץ שלנו יכול להשיג, ואמונה פירושה גם לשחרר את מה שאינו בידינו. תפילה קצרה על הילדים – במילים שלכם – יכולה להיות רגע של הקלה באמצע יום עמוס.

לשמור על עצמנו זו לא אנוכיות

הרמב״ם בהלכות דעות כותב ש״היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא״, ולכן אדם צריך לשמור על בריאותו – שינה, אכילה מסודרת, תנועה. הורה שדואג לעצמו אינו לוקח מהילדים; הוא נותן להם הורה שיש לו כוח. עשר דקות של הליכה, ארוחה בישיבה או שעה של שינה נוספת הן חלק מהשמירה על הבית.

גם חלוקת העומס היא חלק מזה. בני זוג צריכים לדבר בגלוי על חלוקת המשימות, ולא להניח שהצד השני ״אמור לדעת״. אפשר לבקש עזרה מסבים וסבתות, משכנים או ממשפחות אחרות – ״היום אצלי, מחר אצלך״. ויש גם לוותר: לא כל חוג חיוני, לא כל ארוחה צריכה להיות מושקעת, ולא כל ערב צריך להיות מושלם.

כשזה יותר מעייפות

יש מצבים שבהם העומס הופך למשהו עמוק יותר: תחושת ריקנות מתמשכת, חוסר יכולת ליהנות מהילדים, התפרצויות שקשה לשלוט בהן, בכי תכוף, קושי לישון גם כשיש זמן, או מחשבות קשות. אלה סימנים שחשוב לא להתעלם מהם. לאחר לידה, במיוחד, שינויים במצב הרוח מחייבים תשומת לב מיוחדת.

במצבים כאלה פונים לרופא המשפחה או לאיש מקצוע מוסמך – זו לא בושה אלא אחריות. אם יש חשש שמישהו בבית עלול להיפגע, או מחשבות על פגיעה עצמית – פנו מיד לער״ן 1201, לסה״ר, ובמצב חירום למד״א 101. ההורה הכי טוב לילדים הוא הורה שקיבל עזרה כשהיה צריך.

מה אפשר לעשות כבר היום

1. כתבו את כל המשימות, ומחקו לפחות שתיים שאפשר לוותר עליהן.
2. חלקו את העומס עם בן הזוג בשיחה גלויה, לא ברמזים.
3. בקשו עזרה: סבים, שכנים, הורים אחרים. ״היום אצלי, מחר אצלך״.
4. שמרו על מינימום: שינה, ארוחה בישיבה, כמה דקות תנועה.
5. קחו ״רגע לנשום״ לפני שאתם עונים לילד כשאתם על הקצה.
6. סימנים של מצוקה מתמשכת – פנו לרופא המשפחה או לאיש מקצוע.

המקורות

• שמות יח, יח – ״נבל תבל גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך״
• במדבר יא, יד – ״לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני״
• משנה אבות ב, טז – ״לא עליך המלאכה לגמור״
• תהלים קכז, א–ב – ״שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת״
• רמב״ם, הלכות דעות ד, א – ״הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא״