ויועצינו כבתחילה · עלון 491 · פרשת תולדות
עשה טוב וסור מרע
בנשיאות הרב משה בויאר שליט"א
מחטאו של אדם הראשון נתערבו טוב ורע, ועולמנו נקרא עולם התיקון. התיקון מתחלק לשני חלקים: "עשה טוב" ו"סור מרע". ולאורך כל ההיסטוריה התחלקה העבודה לשניים. הבל קיבל את חלק ה"עשה טוב", וקין, איש האדמה, נדרש לעבודת ה"סור מרע" – להילחם ברע.
כלפי חוץ אנו מעריכים יותר את אנשי ה"עשה טוב" – צדיקים, השרויים באווירה של קדושה. מולם עומדים אלו שקיבלו על עצמם את תפקיד ה"סור מרע", החיים במאבק מתמיד, נופלים וקמים, ולא תמיד ניכרת עליהם הקדושה. אולם הם עושים עבודה קשה הרבה יותר. הקב"ה אמר לקין: "למה נפלו פניך... הלוא אם תיטיב שאת" – תפקידך להילחם. אבל קין לא קיבל זאת, קינא בהבל אחיו, הקרוב אל הקב"ה, קם והרגו.
גם נח, שלפני המבול עסק ב"עשה טוב", קיבל לאחר המבול את התפקיד להילחם ברע פנים אל פנים – "ויחל נח איש האדמה ויטע כרם" – ולא הצליח. כותב בעל הלשם שבו ואחלמה, שחטא נח, נדב ואביהו, שלמה המלך, וארבעה שנכנסו לפרדס – כולם רצו להכניע ולעקור את הרע לגמרי, ומאחר שעדיין לא הייתה השעה כשרה לכך, לא עלתה בידם, ורק רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום.
וכך גם אצל יעקב ועשו: יעקב קיבל את תפקידו של הבל, ועשו את תפקידו של קין. יצחק אבינו ידע זאת, ולכן קירב את עשו ואהב אותו. הוא ידע שלעשו יש יצרים ויש לו מלחמה, ואם יילחם – הוא ויעקב יחד יעשו את התיקון השלם של אדם הראשון, ואז יירד השפע. ה"עשה טוב" שייך למידת החסד, וה"סור מרע" – למידת הגבורה, ובגבורה נמצאים המזונות, "גבורות גשמים". אבל עשו, כקין לפניו, לא הסכים. וביום שנפטר אברהם אבינו, כשבא עייף מן השדה, לאחר שחצה את הקווים, ויתר עשו על תפקידו ומכר את הבכורה ליעקב. מכאן ואילך מוטלת על יעקב אבינו גם עבודת ה"עשה טוב" וגם עבודת ה"סור מרע".