הפרעת תקשורת (ח)

לרבים מאיתנו יש חלום להגיע ל"ה-מאבחן", שפשוט נשליך אליו את הילד, והוא כבר ימצא את האבחון הנכון, שיביא לו גאולה... חלום נאה הוא, אבל במציאות – לרבים מהמאבחנים יש נישה צרה של כושר אבחון, והוא יודעים לאבחן אך ורק את הנישה שלהם. צר לי אם פגעתי בכבודו של אי-מי, אני מאד מעריך את המאבחנים שעבודתם קודש, ויחד עם זאת חובתי לכתוב את הנתונים כפי שהם. ולכן, אם אתם מבררים על מאבחן, והנשאל לא מבין מה אתם רוצים, או שעונה תשובה כללית כגון: "יש לו ידע בתקשורת", או שהוא חושב שאתם סתם נודניקים – אל תרפינה ידיכם. כי רק אם תהיו נודניקים – יש סיכוי שתגיעו למאבחן הנכון.

ובכן, האבחון בידינו, מה הלאה? מוקדם מכדי לחגוג.

לצערנו, באבחוני תקשורת מצויות טעויות רבות. זו הסיבה שבביטוח הלאומי (ושאר הרשויות) דורשים אבחון כפול עבור ASD: גם פסיכולוג, וגם פסיכיאטר/רופא.

לדעתי, גם אם אתם לא עומדים מול הרשויות, חובה עליכם כהורים לשמוע חוות דעת נוספת, מעוד מומחה. לצורך חוות דעת שניה, באמת לא משנה מהו הכובע. זה יכול להיות מאבחן רשמי, או מורה לחינוך מיוחד, או אפילו עסקן מאנ"ש, העיקר - שהוא יהיה מומחה להפרעות תקשורת, כלומר ל-ASD או ל-SCD, בהתאמה.

איך מציגים את המסקנה בפני הילד? כדי שהילד לא יפגע ח"ו, רצוי להציג בפניו את מסקנת האבחון באופן דיפלומטי. בערך כך (ולפי הענין): "מוישי, אתה בחור מוכשר ואינטלגנט במיוחד. יש לך עולם פנימי עשיר, יושר פנימי נדיר, ויכולת לחקור ולגלות עולמות.

אבל – הסביבה עדיין לא מכירה במעלתך. היום אנחנו בעולם של יחצנו"ת, החברה לא מספיק מעריכה אמת שקטה, ומתייחסת בעיקר למי שיודע לשווק את עצמו חיצונית.

אולי כך תבין את הסיבה לחיכוכים המרובים הנוצרים סביבך.

אנחנו מאמינים שמגיע לך עתיד טוב יותר!

ולכן כדאי שתפגוש את ר' שמעון הנחמד, שיעזור לך לתקשר יותר טוב מול הסביבה".

ישנם אנשים שנונים המרבים ללעוג על האבחונים, ולטעון שאנו סובלים מאבחוני יתר, "היום כבר צריך לאבחן את הנורמלים,"... ושאר תיאוריות. אבל אותי – הבדיחות האלו לא מצחיקות. ובפרט לאחר שהחיים לימדו אותי, שאבחון וטיפול = הצלת נפשות כפשוטו וכמשמעו (בעיית תקשורת לא מטופלת עלולה לגרום לדכאון, נשירה, גירושין ואובדנות). ומה הלאה? לאחר שעברתם את מסע האבחון בהצלחה, אתם בודאי מחפשים טיפול.