לאורו נלך

"אני לא יכול, זה החיים שלי"

בתקופת כהונתו כרב ראשי לישראל, נסע רבנו באחד הימים לעיר חיפה לערוך מבחן לאברכים על כל מסכת פסחים, ולקח עמו לנסיעה תלמוד בבלי מסכת פסחים בפורמט קטן. במשך כל הנסיעה הגה בה ללא הרף, כשכל כמה דקות הופך רבנו דף, וכשהגיעו ליעדם הספיק רבנו לסיים את כל המסכת.

בנסיעה חזור לירושלים, החלו כאבים עזים בעיניו מהמאמץ הכביר שהתאמץ בנסיעה הלוך, עד שלא יכול היה לפקוח את עיניו מרוב כאבים. מקורבי רבנו לקחוהו לבדיקות, ורופא בכיר קבע שהעיניים לקו בבעיה רצינית, ולהחלמתם צריך לנתחו אצל פרופסור מומחה בחו"ל. אך משמים ראו בעוני רבנו, ובאותם הימים בדיוק, נזדמן שהפרופסור הגיע בעצמו לארץ, והיה שליח טוב לרפא את רבנו, תוך שהוא מצווה עליו לאחר הניתוח, שאסור לו לקרוא בנסיעה למשך חודש ימים. באותו זמן, נזדמן שרבנו נסע יחד עם רעייתו הרבנית ע"ה במכוניתו, ורבנו הביא בחיקו ספר ללמוד בו בנסיעה, כשהוא מנסה להחביא את הספר מעיני הרבנית. אך הרבנית שהיתה מפקחת עליו תדיר, שמה לב שרבנו מחביא ספר. היא שכל רצונה לשמור על בריאותו, אמרה לו: "עובדיה, מה יש שם?", ורבנו אומר לה בנימה של כאב: "מה את רוצה, אני לא יכול, זה החיים שלי!"...

"לשנה הבאה את חובקת בן"

אברך חשוב מביתר, מזה כעשר שנים שלא זכה לפרי בטן, בצר לו, קבע תור בלשכת מרן (דאז) כמידי יום שישי בביהמ"ד "יחוה דעת", וביום הנקבע הגיע עם נוות ביתו תחי', הם נכנסו למרן בהגיע תורם, וגוללו בפני רבנו את צרתם ומצוקתם. רבנו החל לחזקם באמונה ואמר להם, היו הרבה שלא היו להם ילדים, וב"ה חסדי ה' גברו ולבסוף זכו לפרי בטן, אל תתייאשו, ותדעו כי היאוש הוא הגורם לעיכוב ח"ו... לאחר שחיזקם בדבריו הנעימים, ברכם בכל לבו שיזכו בעזה"י לבנים ובנות בנחת.

הזוג הודו לרבנו ופנו לצאת. ויהי בצאתם ורבנו הרים את עיניו לעבר היציאה כדי לראות את הנכנס שאחריהם, ואז ראה שהאשה שהיתה כעת אצלו, חובשת פאה נכרית. בוא בעת קרא להם לשוב ואמר להם: "שבו!" ואז אמר בקול חנון: "אומר לכם דבר, אם האשה תקבל על עצמה, להסיר את הפאה ולחבוש מטפחת בצניעות, אני מבטיח לכם שתזכו בעז"ה לפרי בטן תוך שנה". הן אמת, שבתחילה היה קשה לאשה להחליט בין רגע, שהיא מסירה את הפאה הנכרית מעתה ולצמיתות, ואולם, רבנו לא הרפה ושוב הפציר, ברך והבטיח עד שהאשה קבלה על עצמה. למותר לציין, שכפי שהבטיח להם רבנו כן היה, ועתה המשפחה גדלה בחסדי ה', בנים ובנות כ"י, משפחה לתפארת בישראל.