הפרעת תקשורת (ב)

אנשי ה-ASD מתחלקים לשני סוגים: 'ASD בתפקוד נמוך', ו-'ASD בתפקוד גבוה'.

לגבי אלו ש'בתפקוד נמוך', לא נאריך, מכיון שבדרך כלל הם מאובחנים מגיל צעיר, ומופנים לחינוך מיוחד, שם הם מקבלים מעטפת מתאימה.

אולם צריך לדבר על אלו שב'תפקוד גבוה', משום שבחלק מהמקרים הם לא זוהו ולא אובחנו בזמן, כך שהם סובלים רבות ואינם יודעים ממה.

מדובר בנערים שלכאורה מנהלים חיים נורמטיביים, עומדים בדרישות הסף של מוסד הלימודים, דואגים לצרכיהם הבסיסיים (כמעט) ככל אדם, ובכל זאת – משהו בהם שונה. הנה רשימת סימנים המאפיינים ASD בתפקוד גבוה:

* קושי במציאת חברים. עשוי להעדיף חברים צעירים או מבוגרים מבני גילו.

קושי בהבנת רמזים, מחוות ותנועות גוף, או קודים חברתיים בלתי כתובים.

* עשוי לפרש כפשוטם דברים שנאמרו בציניות/בצחוק (למשל: היה מגיד שיעור שאמר לתלמידים בנימת יאוש-ביקורת: "מי שלא רוצה ללמוד יכול ללכת הביתה". הוא לא התכוון ברצינות, אבל הבחור עם ה-ASD הלך הביתה, וספג לעג רב).

* חוסר טקט.

* חוסר יצירתיות (שלחו אותו לקנות לחם פרוס, ולא היה, אז הוא לא קנה כלום...).

* תופס דברים בשחור-לבן ומתקשה להכיל מורכבויות (חצי מהעולם הם 'אנשים רעים').

* קושי בניהול שיחות רגשיות או עמוקות, התמקדות בשיח טכני (השתתף בעצרת המיליון, ורק ספר כמה שוטרים ראה).

* קושי בהבנת הירארכיה מול מבוגרים ("למה שאני אקום מפני המלמד, אולי שהוא יקום מפני?").

* התעניינות במספר תחומי ענין מצומצמים בלבד (לדוגמא: היסטוריה, מחשבים או פסיכולוגיה), והתעלמות משאר נושאי העולם.

* חזרתיות - עשוי לחזור על אותה שאלה/דרשה/שיר/תנועת גוף, מאות פעמים.

* היצמדות ל'טקסי חובה'. (כגון: אותו מאכל באותה צורת הכנה תמיד. או: סדר התארגנות בקר/ ערב המורכב מסדרת פעולות שאין אפשרות לעקוף או לזרז אותם).