עד מתי אפשר להתפלל?

זמן תפילת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות זמניות מתחילת היום (שליש היום). היום בירושלים זה ב־09:11 לשיטת המגן אברהם וב־09:35 לשיטת הגר״א. מי שאיחר – מתפלל עד חצות היום (11:23); אף שאין לו שכר תפילה בזמנה, ״שכר תפילה מיהא איכא״ (שו״ע או״ח פט, א). מי שלא התפלל עד חצות בשוגג או באונס – מתפלל במנחה פעמיים (תשלומין).

זמן הנחת תפילין הוא ביום: מזמן ״משיכיר״ (היום בירושלים ב־05:09) ועד השקיעה (16:44). מי ששכח להניח בשחרית – מניח מיד כשנזכר, בכל שעה של היום, ונוהגים לקרוא עמהן לפחות את הפסוק ״שמע ישראל״. בין השקיעה לצאת הכוכבים (17:22) – נחלקו הפוסקים, ורבים כתבו שמניח בלי ברכה; בלילה אין מניחים (שו״ע או״ח ל, א–ב). בשבת וביום טוב אין מניחים תפילין.

זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות מתחילת היום (שו״ע או״ח נח, א). היום בירושלים סוף הזמן הוא ב־08:05 לשיטת המגן אברהם וב־08:41 לשיטת הגר״א; רבים מקפידים לכתחילה על הזמן המוקדם. מי שעבר הזמן – עדיין קורא קריאת שמע, ובשאלה עד מתי אומרים את ברכותיה יש לעיין בתשובה המלאה או לשאול רב.

זמן תפילת מנחה מתחיל במנחה גדולה – חצי שעה זמנית אחרי חצות (היום בירושלים ב־11:50). לכתחילה מתפללים עד השקיעה (16:44). המחלוקת אם זמן מנחה נמשך עד פלג המנחה (15:38) או עד הערב מובאת בשו״ע או״ח רלג, א, ולכן מי שמתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים צריך לשים לב לסדר. מי שאיחר אחרי השקיעה – ישאל רב לפי מנהגו.

תפילת ערבית וקריאת שמע של ערבית – מצאת הכוכבים (הערב בירושלים ב־17:22). לכתחילה יש להתפלל ולקרוא קריאת שמע לפני חצות הלילה (הלילה ב־23:23), ובדיעבד – כל הלילה עד עלות השחר (שו״ע או״ח רלה, ג). מי שהתפלל ערבית מוקדם, מפלג המנחה, חוזר וקורא קריאת שמע אחרי צאת הכוכבים.

שתי השיטות מחלקות את היום לשתים עשרה ״שעות זמניות״, אך נחלקו מתי היום מתחיל ונגמר: לגר״א – מהנץ החמה עד השקיעה, ולמגן אברהם – מעלות השחר עד צאת הכוכבים (בלוח זה: 72 דקות לפני הנץ ואחרי השקיעה). לכן סוף זמן קריאת שמע ותפילה לפי המגן אברהם מוקדם בכחצי שעה עד שלושת רבעי שעה. רבים מקפידים לכתחילה על הזמן המוקדם בקריאת שמע; המנהג למעשה – לפי רב הקהילה.

שעה זמנית היא חלק אחד משתים עשרה של היום, ולכן אורכה משתנה בעונות השנה: בקיץ היא ארוכה משישים דקות ובחורף קצרה מהן. סוף זמן קריאת שמע הוא בסוף השעה השלישית, סוף זמן תפילה בסוף הרביעית, ומנחה גדולה חצי שעה זמנית אחרי חצות.

עד חצות היום אפשר עדיין להתפלל שחרית. מי שלא התפלל עד חצות בשוגג או באונס – מתפלל במנחה שתי תפילות שמונה עשרה: הראשונה למנחה והשנייה לתשלומי שחרית (שו״ע או״ח קח, א). במזיד – אין תשלומין.

זמן תפילין הוא ביום. בין השקיעה לצאת הכוכבים נחלקו הפוסקים, ורבים כתבו שמי שלא הניח כל היום יניח בלי ברכה. אחרי צאת הכוכבים אין מניחים (שו״ע או״ח ל, ב).