ויקרא כו, מה

ברית ראשנים. של שבטים:

וְדָכִירְנָא לְהוֹן קְיַם קַדְמָאֵי דִי אַפֵּקִית יָתְהוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם לְעֵינֵי עַמְמַיָא לְמֶהֱוֵי לְהוֹן לֵאלָהָא אֲנָא יְיָ

וּדְכִירְנָא לְהוֹן קְיַים דְקַיֵימִית עִם אֲבָהַתְהוֹן קֳדָמַי בִּזְמַן דִפְרִיקִית וְאַפֵּיקִית יַתְהוֹן פְּרִיקִין מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם וְחַמְיַין כָּל עַמְמַיָא יַת כָּל גְּבוּרְתָּא דַעֲבָדִית לְהוֹן מְטוֹל לְמֶהֱוֵי לְהוֹן לֶאֱלָהָא אֲנָא יְיָ

וטעם וזכרתי להם ברית ראשונים שאזכור להם כן בין בארץ בין בחוצה לארץ בגלות הנרמזת כאן וכן בכל הדורות וזה טעם "לעיני הגוים" כי יעשה בהם בעבור שמו הגדול שלא יתחלל בגוים ולא למענם כי לא עשו תשובה ולא נתכפרו עונותם וכך אמרו רבותינו (תו"כ פרק ח י) לא מאסתים בימי אספסינוס ולא געלתים בימי יון לכלותם להפר בריתי אתם בימי המן כי אני ה' אלהיהם בימי גוג ומגוג:

וזכרתי להם. לעולם:

ברית ראשונים. זאת הברית הכרותה בסיני וקרא זה הדור ראשונים כנגד הבנים שיגלו בארץ אויביהם ויש אומרים על אבות העולם. וטעם אשר הוצאתי אתם. אותם שנשבעתי לאבותם להוציא בניהם מעבדות והראשון נכון בעיני:

ברית ראשנים - אשר למענם הוצאתי אותם.

וזכרתי להם. בקבוץ גליות:

אשר הוצאתי וגו' להיות להם לאלהים. שהוצאתים כדי שאהיה להם לאלהים כאמרו ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש ומה שהשחיתו אז יתקיים אחר קבוץ גליות לימות המשיח ועולם הבא:

אני ה'. לא שניתי ולא היה הקלקול זולתי מהם ואשלים כונתי בסור כל קלקולם לעתיד לבא:

וזכרתי להם ברית ראשונים. אחר שהזכיר בפסוק וזכרתי שלש בריתות בעליונים, יזכיר עתה שנים בתחתונים, הוא שאמר להפר בריתי אתם, וזכרתי להם ברית ראשונים, ואמר ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם, אין צריך לומר שלא אמאסם ולא אפר בריתי אתם, הוא ברית של סיני שכתוב בו (שמות ל״ד:כ״ז) כרתי אתך ברית ואת ישראל, אבל הזכיר להם ברית ראשונים כלומר ברית דורות ראשונים יוצאי מצרים, הוא שאמר אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים [אני ה'] ולומר להם (שם כ) אנכי ה' אלהיך.

וע"ד הקבלה ברית ראשונים ברית שלשה העליונים שהם ראשונים לשבעה, כמו (איוב טו) הראשון אדם תולד, כי בעבור שהזכיר למעלה בפסוק וזכרתי הראשון שלשה אבות העליונים ממטה למעלה ותמצאם בפרטם שבעה וכמו שהזכרתי, על כן יזכיר כאן בפסוק וזכרתי השני על שלשה העליונים כדי להשלים הבנין. ועוד כי מדת הרחמים הרמוזה בוא"ו שהיא מכלל השבעה כלולה מן הרחמים והדין, ולכך יוסיף שנית ויבטיחם כי בהיותם בארץ אויביהם יזכיר להם ברית ראשונים שהם עצם הרחמים העליונים. ואמר אשר הוצאתי אותם, כלומר לפי שאני הוצאתי אותם ממצרים כדי להיות להם לאלהים, וזה מבואר.

וזכרתי להם ברית ראשנים מכאן אנו לומדים שהברית כרותה לשבטים ותוכחות אלו נקראים ברית, כדכתיב בפרשת תבא אלה דברי הברית מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב.

ואמרו וזכרתי להם ברית וגו׳. רבותינו זכרונם לברכה אמרו (תורת כהנים) וזה לשונם: מנין שברית כרותה לשבטים? דכתיב ״וזכרתי וגו׳ ברית וגו׳ אשר הוצאתי״ וגו׳. ואפשר לומר שנתכון על דרך אמרו (ירמיה ב:ב) ״זכרתי לך חסד נעוריך אהבת״ וגו׳, וכמו כן אמר כאן ״וזכרתי״ וגו׳ – פרוש שיזכר ה׳ לדור האחרון זכות דור ראשון שנכנס בברית עם ה׳ באהבה רבה. ופרש מי הם הראשונים בעלי ברית ואמר אותם שהוצאתי אותם וגו׳ ונתקדש באמצעותם אלהים חיים.

חסלת פרשת בחוקתי, סליק ספר ויקרא

וזכרתי להם ברית ראשונים וגו׳. במקרא הקודם הבטיח על ברית שלא יהא כליון בקרב אוה״ע. וזה היה הברית אתם ממש. רצוני הברית שהיה עם משה הי׳ בשביל כל הדורות דלהבא. עתה מוסיף דגם בענין פרנסה בארצות אויביהם יהא משגיח בזכירת ברית הדור הראשון אשר יצאו ממצרים דכתיב ר״פ וארא וגם הקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגוריהם אשר גרו בה. שביאורו שהורגלו אבותיהם להיות תחת השגחה פרטית של הקב״ה ובזה אני חפץ להכניסם שמה כדי להשגיח עליהם וזה הברית אע״ג שלא היה אלא עם באי הארץ ארץ אשר ה׳ דורש אותה בגשמי שנה ובכל עניני פרנסה מכ״מ הנני זוכר זה הברית גם לדורות הללו שהמה בגלות. ומפרש הטעם שמועיל ברית ראשונים גם לדורות שבגלות. משום שהוצאתי אותם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים. שכל אוה״ע ראו וידעו כי הוציאם מא״מ שנתפרנסו שמה בטוב כדי שהוא ית׳ יהיה משגיח עליהם לפרנסם. והרי הגוים אינם יודעים ומבינים ההבדל של א״י מבחו״ל סוף סוף הקב״ה הוציאם ממקום פרנסה ועליו לשמור בריתו להשגיח עליהם: